שלושה שידורים לפני הסוף, טייכר וזרחוביץ׳ פותחים את השבוע האחרון בהסבר מפורש על הפרידה: הם לא הסתכסכו, לא פוטרו ולא מסיימים בגלל שינויי הכיוון בתחנה, אלא החליטו כבר מזמן שהפורמט הזה צריך להיעצר כשהוא עדיין בשיאו; הם נפרדים מהתוכנית ולא זה מזה, ומשאירים פתוחה אפשרות לעבוד יחד שוב.
הם מספרים שהפוסט על הסיום גרם גם להם להתחיל לחפור בארכיון, ומתלבטים כמה משלושת הימים האחרונים להקדיש לזיכרונות וכמה פשוט להמשיך לעשות את התוכנית, כשברקע כבר מתוכנן אירוע פרידה גדול על במה. ערן מספר שצפה בגמר פאוור קאפל ונשאב דווקא לריבים בין הזוגות, מה שמוביל לסיפורים על ריב זוגי שזלג לרחוב, על שחקן מפורסם שנתקל בו באמצע ריב עם בת זוגו ועל הפעם שבה כפה חיבוק מביך על רון שחר.
צח בראטר מתקשר כביכול בדמעות על סיום התוכנית, אבל מבהיר שלא שמע בכלל שהיא נגמרת: מה שמטריד אותו הוא משבר המים ומתקני ההתפלה, בדיוק כשארבע דוגמניות מפריז אמורות להגיע לבקתה בראש פינה; הוא דורש משרון להגיע עם שישיות סן בנדטו, משקאות וכד חרס, ובהמשך גם לשטוף אותו ואת האורחות בצינור גינה.
השניים צוחקים על פאנלים בטלוויזיה שבהם הפרשנים שקועים בטלפון, על מנהל הבמה שנכנס לפריים בסוף המהדורה ועל היציאה הקבועה לרחוב לקראת בחירות; משם הם עוברים לחשש מעוד תיקו פוליטי ולקריאה למאזינים ללכת להצביע. בתוך מחשבות הסיום הם גם מתלבטים אילו שישה שירים אחרונים לשדר.
לשאלת מאזינה הם פותחים מאחורי הקלעים את דרך גיוס הכותבים והשחקנים: אנשים שמצחיקים אותם מקבלים פנייה, והם נזכרים בעומר ריבק ודור מוסקל ככותבים הראשונים מעבר לשניהם, ובהמשך בדור כאהן, יותם בקר, אושרית סרוסי וחן רוטמן; הם מספרים גם כיצד תום אהרון חיבר אותם לדור כאהן וכיצד דור ויותם ניהלו קודם את עמוד העירייה הבדיונית של רמת הוד.
ערן משמיע לאשתו קטעים ישנים ומגלה עד כמה המערכונים של פעם היו ארוכים ואיטיים יותר, עם רפי גינת, שיחתכם חשובה לנו וקומדיית התשה. סיפור על שטיפת האוטו עם הילדים, לחץ סביב ג׳ילדה ומגבת והוויכוח אם עדיין מנקים חלונות בעיתון מוביל לצלילה עמוקה יותר בעבר: כמעט כל פרקי שינויים בלוח השידורים, ג׳רי פנדלבאום, גילה, אלפרד הרץ, הוריו של סופרמן, שידור חותרים למג״ב מחנות בחדרה עם סיגריות, חגיגות שנה לחותרים למגע שבהן ערן עשה קרחת אחרי שהפסיד בהתערבות, וסרטון שבו טייכר השתין על ספה בדרך להופעה; גם פרקי החמישייה האמיצה שהתברר שלא אבדו מוזכרים.
טל טנצר משתף בקושי האישי של סיום התוכנית ובשיר עוד חוזר הניגון שגרם לו לדמוע, וערן מספר שגם הוא בכה ברכב משיר של אריק איינשטיין; הם נזכרים גם בשידור האחרון של Voice of Peace. בקטע ילד חרם הם מנסים להשכין שלום בין טופז לבין נביט, שמנהיגה עליו חרם גם בשנת י״ב: מתברר שטופז הלשין עליה בעקבות מה שעשתה עם האקס במסע לפולין, והיא מאיימת שהחרם ימשיך גם לצבא.
חבילת סקווישים כמעט קונה סולחה, והשניים אפילו מתקרבים סביב פרקים מודלפים של סדרה, אבל מיד חוזרים להעלבות על האמהות והמשפחות והניסיון מתפוצץ. בהמשך ידיעה על אור לוזון שטסה עם בן זוג חדש לאתונה גוררת שיחה על חופשה ראשונה של זוג, על חו״ל שבו כבר בהמראה מבינים שהקשר נגמר, ועל חבר שנעזב באמצע הדרך חזרה מחופשה בצפון ונאלץ לחפש טרמפ.
את התוכנית סוגר עמי, שמתקשר לטייכר ליד מדרגות נעות ומבקש ממנו לעזור לו לעבור את הלהבים; טייכר לא מזהה אותו, ועמי ממציא עוד ועוד עבר משותף, כינויים והישגים, עד שהוא סוף סוף מציג את עצמו כעמי אלמקייס מחולון ואז שוב מערער גם את זה. בסיום הם מזכירים שנותרו רק שני שידורים נוספים ושבפעם הבאה שאחרי הרדיו ייפגשו עם הקהל על הבמה.
היום בטייכר וזרחוביץ' תכנית מספר 3 לפני הסוף! עם צח בראטר, ילד חרם ועמי, וגם - פוסט פרידה, שירים שעושים לבכות, שטיפת רכב, ועוד