שברים, מיכו סטוק ומאצ׳ה בראי

איראן והאפשרות להסכם ממשיכות לרחף ברקע, וטייכר וזרחוביץ׳ מדברים גם על בנט, לפיד והתחושה שהמערכת הפוליטית מסוגלת לגרום לציבור לפקפק בזיכרון של עצמו. העוגן האישי מגיע דווקא משיעורי הבית: זרחוביץ׳ מתיישב עם חומר של כיתה ו׳ ומגלה מחדש כמה הוא נהנה ממתמטיקה, משברים, אחוזים ופתרון בעיות, כאילו מקצוע ששנא בילדות פתאום הפך למשחק.

השיחה נודדת לסרדינים, גויאבות וזבוב עקשן בחדר. ״האוניברסיטה המשודרת״ בוחנת את האנשים שמנהלים מונולוג שלם לבד בתוך המכונית, כולל ויכוחים דמיוניים וחזרות לשיחות שכבר נגמרו. מיכה סטוקס הופך בטעות ל״מיכו סטוק״ ונולד סביב השיבוש עולם שלם. טלוויזיות ושלטים ישנים מחזירים לתקופה שבה מכשיר אחד נשאר בבית שנים ולא קיבל עדכוני תוכנה.

אשר ונאורי ממשיכים להיות אובססיה תרבותית וקבועה בתוכנית, דני סביצ׳ה מגיע עם עוד סטנדאפ, ותחרות הבומבות מסתיימת בניצחון של ״מאצ׳ה בראי״. הפרק כולו נע בין חרדת אקטואליה לבין שמחה קטנה בללמוד שוב משהו שפעם נראה מאיים.