אוסנתי מזייפת את ערן, פיני נפרד ואילנה גידלה את הולאנד

הפרק נע בין סוף המונדיאל המתקרב, חופשת הקיץ וסיפורי בית, אבל שלוש דמויות גונבות את הערב. פיני בודגוב ממשיך את ״כדורגל על הפלנצ׳ה״ עם מנה שמחברת סלמון נורווגי ופילה אנגלי, מקריא שיר מהספר שכולל גם יונה ממולאת, ואז מודיע שבמקום להישאר לחצי הגמר ולגמר הוא טס עם בני קוזושווילי לטוקיו — ולכן נפרד למעשה מהמונדיאל וממשאית/ניידת האוכל שלו.

אוסנתי מגיעה עם רעיון למחלקת ההונאות: לייצר ב־AI פרסומת שבה ערן ממליץ על כדורי הצמחת שיער. היא מסבירה לשרון איך לעזור עם המחוות וה״דיבידנדים״, אבל מהר מאוד מסיקה שערן לא קרח מספיק אמין ומחליפה אותו בדביר בנדק, שמספק לדעתה פרזנטור משכנע יותר. אילנה, מצדה, מגלה שלא רק שהיא קשורה לכל פרק בתולדות התרבות — היא גם הכירה את ארלינג הולאנד כילד בנורווגיה, שכנעה אותו לא לפרוש מכדורגל, נתנה השראה לריקוד החתירה שלו, טוענת שנקרא על שמה דג ואפילו מוצאת קשר בין שיר ישן שלה לשיר האוהדים שלו.

בין הקטעים האלה ערן מספר על צפייה ב״פורסט גאמפ״ עם הילדים ועל ההשוואה בין טום הנקס לזאב רווח ואבי קושניר; נזכרים בסיפור המביך עם פנס הרכב הקוריאני ומתקנים שהפתרון היה דווקא גאפר־טייפ ולא נייר כסף. שיחה על זבל וקליפות תפוח מתחת למיטת ילד מובילה לפח בחדר, וריחות גיל ההתבגרות מחזירים לדאודורנטים, בשמים ו־Teen Spirit.

טנצר שולף ספר מחזור שבו הוא מופיע כבסיסט ארוך שיער בלהקת המטאל ״Spirit״, עם לוגו שצויר בשירותים והערת ״מתעניין בכדורסל״, והם משווים לספרי המחזור והטיולים שלהם. זה פרק מלא נוסטלגיה, אבל הזיוף של אוסנתי והמיתולוגיה של אילנה סביב הולאנד הם הקטעים שקל במיוחד לאתר מחדש.