אחרי ארבעים יום, החזרה לקולנוע והסביח של עובד

אחרי פגרת פסח וכארבעים ימי מלחמה, התוכנית חוזרת כשהגוף עדיין לא באמת השתחרר. זרחוביץ׳ מספר שגם אחרי ארבעה ימים שקטים בערבה השינה שלו נשארה שבורה, כאילו המוח מחכה לאזעקה. השניים מנסים למצוא דרך לדבר באופטימיות בלי לקנות אוטומטית סיסמאות על ״הישגים אדירים״. מופלטה שנאכלת מתוך הרכב מחזירה למימונה.

נטלי מאשים את טייכר בהדלפת חיפושי ה־Navy. זרחוביץ׳ רואה עם הילדים את Kill Bill, והחזרה לקולנוע עצמו מרגישה כמו סימן לחזרה לחיים. הנתיב המהיר בשפיים ויוקר המחיה מובילים למכרז ממשלתי וליצפאן. פרטיות המצלמה בטלפון וסרטונים של הרצי מעלים שוב את שאלת מה המכשירים יודעים עלינו.

לקראת יום העצמאות הם מתווכחים מי ראוי להדליק משואה. אורי גבריאל מסתבך עם מס רכוש. בסיום חוזרים לסביח של עובד ולסיפור אישי קטן על תקופה שבה זרחוביץ׳ היה בשפל וטייכר פשוט הביא לו שניצל שהכין — מחווה יומיומית שנשארה בזיכרון יותר מהרבה נאומים.