הפרק מוקלט בערב הקודם, ולכן טייכר וזרחוביץ׳ משחקים במודע עם העובדה שהמאזינים חיים כבר בעתיד ביחס אליהם: אולי עד השידור המלחמה נגמרה, אולי קרה משהו דרמטי, ואולי שום דבר לא השתנה. הכתובה מובילה לשיחה על כסף, ואינפלציה איראנית מייצרת את השאלה כמה מיליונים כבר עולה גונדי.
הילדים נמצאים שבועות בלי שגרה לימודית אמיתית, וההורים כבר מרגישים את המחיר. תרצי מתקשרת מתוך הממ״ד בגבעת אולגה. כלי AI מתרגם את הביטוי ״זין בעין״ באופן מילולי ל־`Dick in the eye`, רגע שממחיש את הפער בין שפה לתרגום. הם משווים את חיי המלחמה כאן לסטוריז של סלבריטאים בניו יורק שנראים כאילו מתקיימים ביקום מקביל.
עמי חוזר מפאפוס עם עוד ביוגרפיה בלתי־אפשרית. זרחוביץ׳ קונה חומר לשיער הלבן, יוצא מהחנות וכמעט נכנס בעמוד. דני סביצ׳ה חוזר עם סטנדאפ שנכתב מתוך המלחמה. בסוף השניים מבקשים למצוא דרך שבה תרבות, הופעות וספורט יוכלו להמשיך גם בתקופות כאלה, לא כהכחשה אלא כחלק מהיכולת לחיות.
היום בטייכר וזרחוביץ' תרצי ומחמד, עמי, דני סביצ'ה וגם - לא יודעים כלום על כלום, ג'ים ג'פריז, להיתקע בעמוד, שיער, פיצויים לאיראן, הבומבות שלכם ועוד