המנגל במקלט, יש כאן טוב ודורית שוב נכשלת

שביתת התיכונים והילדים המפונים בצפון שלא באמת מתחילים שנת לימודים עומדים ברקע, לצד מסיבות העיתונאים והוויכוח הפוליטי על הדרך קדימה. נטלי חוזר למקלט ומסלים שוב: הפעם הוא מציב מנגל בחדר האטום, מביא פחמים, בצל משומן בשמן תינוקות ושיפוד אבטיח, ומשוכנע שזה בדיוק ציוד החירום שצריך כשיגיע האירוע הבא.

בטקס פתיחת השנה של הבן, זרחוביץ׳ מלמד אותו איך לעמוד מול הקהל ולהפעיל מחיאות כפיים — אפילו באמצעות הכרזה חגיגית על שנת תשפ״ד — ואז נחרד כשהילדים בחולצות הצהובות שרים ״יש כאן טוב״ של ליאור נרקיס ונועם חורב. מול החטופים והצפון המפונה, השיר על כל הטוב הישראלי נשמע לו מתוק ומנותק מדי, והוא מפרק את הפער בין הטקסט למציאות.

דני סוויץ׳ מגיע עם סטנדאפ על שביתת בתי הספר, טיסות וזוגיות. מכונת הכביסה עם הכיתוב הגרמני מובילה לבדיחות על שפה ועל ״גרמנים עם אך שמם״. זרחוביץ׳ מספר על החברות החדשה שלו עם רביד פלוטניק ועל הקנאה־למחצה סביב הקשר, כולל הרגע שרביד הרים אותו בחתונה. הטלסקופ עדיין כמעט לא יוצא מהתיק, והמשפחה מתווכחת על ״רוקדים עם כוכבים״.

דורית חוזרת לתותח הפרסים, מצליחה לרגע לענות על ״bee״, אבל מיד נופלת ב־Balloon ובשאלות קלות נוספות ולא מצליחה לצאת מהמשחק. דני סוויץ׳ והחזרה של דורית משמרים שני פורמטים קבועים בתוך פרק שהאקטואליה בו כבדה מאוד. השיחה על ״יש כאן טוב״ בולטת במיוחד כי היא לא ביקורת על עצם התקווה, אלא על תחושה של סיפור שלם מדי כשהמציאות מול העיניים עדיין פתוחה.