יום נוסף אחרי ציון 7 באוקטובר ממשיך תחת אזעקות, וצליל ה״פרינג פרינג״ של פיקוד העורף כבר הופך לטריגר בפני עצמו. הם מדברים על ישראלי שנעצר בלבנון עם דרכון בריטי וישראלי ועל המוזרות שבה אדם בוחר להיכנס לשטח כזה בתקופה הזאת. רונה הפסיכולוגית חוזרת עם רשימת ״חטאים״ מהילדות של טייכר — רק שהסיפורים, שוב, לא באמת שלו והם נשמעים כמו תיק של מטופל אחר.
חפץ חשוד יוצר פקק ומחזיר לחיים שבהם כל עצירה בכביש יכולה להרגיש ביטחונית. זיכרונות של קעריות מים עם לימון, סלמון טרי, שטיפת מכוניות ומדרגות נעות מלווים את החלק הקל יותר. לקראת יום כיפור השיחה הופכת להורית מאוד: כמה רחוק מותר לילדים לרכוב על אופניים השנה, כשבכל רגע יכולה להיות אזעקה, ואיך נותנים להם את החופש שהיה להורים בילדות בלי להתעלם מהמציאות.
כרטיס אשראי שאבד מוביל לשיחת ביטול ארוכה שבה רכישות צעצועים ופוקימון נרשמות, שאלות הזיהוי מסתבכות, והמערכת משתכנעת שטייכר הוא בעצם רובוט אחרי שהוא נכשל שוב ושוב בבדיקות. נוסטלגיית פוסטרים מתגלגלת למלחמת המפרץ — מסכות אב״כ, חדרים אטומים וקנריות — ודני סוויץ׳ מגיע עם סטנדאפ של ערב יום כיפור.
בסיום הם מדברים גם על איראנים שאינם המשטר ועל התקווה שאויבות בין ממשלות אינה בהכרח אויבות בין אנשים.