יונה לבנה עם טבעות על הרגליים שנוחתת בחצר פותחת תעלומת בית קטנה: האם היא ברחה ממישהו, האם צריך לאתר בעלים, ומה בכלל עושים עם יונה שמחליטה להישאר. משם מגיע אורי גלר, שטוען שהיה לו חלק רוחני בהפלת הכטב״מים מאיראן וממשיך לבנות לעצמו תפקיד במערכה. זרחוביץ׳ מספר על יום הורים ועל מחברת בית ספר שהודבקה כדי להסתיר שלא נעשו שיעורי הבית — זיכרון שמחזיר אותם לטכניקות הישרדות של תלמידים ולהורים שמגלים הכול בסוף.
נטלי, איש כוחות הביטחון, חוזר עם המקלט ועם בלון הגז שהוא מסרב לוותר עליו, וממשיך להסביר למה כל מה שנראה מסוכן לאחרים הוא מבחינתו הכנה אחראית. בסאגת היורו פיני בודאגוב כבר נמצא עם הפודטראק באירופה, אך אוטובוס בלגי פוגע בו והאירוע הופך לעוד פרק במסע הניידת; בתוך כך הוא ממשיך למכור אוכל ולהתנהג כאילו הוא חלק רשמי ממערך השידורים.
יש גם דיון ב״ספאוטות״ לתינוקות ובשאלה למה צריך להמציא מחדש כל מוצר הורי, משיכה פתאומית לקנות נקניק סלאמי שלם ולא פרוסות, זיכרונות של ריח חומרי הדברה ומזון, ושיחה על פירורי שניצל ובייגלה. זה פרק קיץ צפוף שבו חצר, בית ספר, מקלט, אוכל ויורו הופכים כולם לעוגני חיפוש עצמאיים.
שיחה על מיומנויות שכבר אינן נחוצות מחזירה לטכנולוגיות ישנות, מכוניות זעירות ואפילו איזטה, והם מתווכחים אילו דברים של פעם היו באמת טובים ואילו רק נוסטלגיים. יש גם זיכרון של ריחות הדברה והאופן שבו חומר ניקוי/ריסוס יכול להחזיר מיד לבית ילדות, כך שהפרק מכיל כמה עוגנים חושיים מאוד קונקרטיים.