הפרק של היום שאחרי מבצע ארנון נפתח ברגש גלוי. טייכר מספר שראה את אביה של נועה ארגמני מבין שבתו היחידה חוזרת, בכה מול הטלוויזיה וכשבנותיו נכנסו כבר התייפח לתוך הכרית; הוא מסביר לילדה שאלה ״דמעות של שמחה״. הם מדברים על חילוץ נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג׳אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו, על ארנון זמורה שנהרג במבצע, על שמונה חודשים בשבי ועל התקווה לעוד חזרות כאלה, לצד עקיצות על המרוץ של פוליטיקאים ללחוץ ידיים ולהצטלם.
נידונות גם התגובות ברשת, השאלה המופרכת ב-BBC למה לא הזהירו מראש את האוכלוסייה לפני פעולת ההפתעה, והעובדה שנועה הוחזקה בבית של משפחה עמידה שבה אב רופא והבן עיתונאי/צלם. בתוך היום המשמח בני גנץ מתקרב להודעת הפרישה מהממשלה. סמדר רבן שולח שוב הודעות לטייכר כאילו הוא אישה, מספר שניתוח המחיצה בשווייץ לא קרה בגלל שהוא ישראלי, מציע דייט, דרייב-אין ו-DVD, ומסנן כשמתקשרים אליו.
יש זיכרונות מצופים: הבן מסיים שנה, טייכר שמח שהוא אוהב את התנועה בניגוד אליו, ומדריך מכיתה י׳ שנשלח פעם לשכנע את הוריו לתת לו לצאת לטיול כי זה יכין אותו לצבא. גמר מאסטר שף מוביל לשאלה למה תוכנית אוכל היא המדיום היחיד שבו הצופה לא יכול לטעום ולנוסטלגיה לדף ״לגרד ולהריח״ מפנאי פלוס ולג׳לי בלי בטעמי גרביים ומי מדיח.
ג׳רי פנדלבאום מכריז על ״הג׳ריאדה ה-12״ שהיא למעשה הראשונה, עם לפיד ג׳רילימפי, בדיקות חומרים שצריך לדעת לרמות ומשפטי קרב ג׳רי חדשים. בהמשך משמיעים את העימות בין נאוה בוקר למירב לשם גונן, אמה של רומי גונן, אחרי שנאוה מציבה ״אנחנו בצד הימני״ מול משפחות החטופים; השניים מתעקשים שאין צד פוליטי לחטופים ולמשפחותיהם.
אחרי דיון באבטיחים ו״זלזל״, אחמ״ש בבית קפה מפתיע את טייכר במבחן תפריט בלתי אפשרי: אלפרדו, פונט לתוספות, פוליטיקה סרבית, טוסט צרפוקאי, פרגית בסילאן ופרוטוקול למבוגר שמזמין טוסט ילדים — ובסוף הוא נכשל במבחן לעובד זוטר.