הטוסט של פרס, שומר המסך והמכנסיים המקומטים

גשם נדיר של אוגוסט ואופנוען שנראה כאילו יצא משנות השבעים פותחים את היום. הולוגרמת שמעון פרס מתפוצצת על הטוסטייה של עומר מילר, תפריטי QR ושאר טרנדים קולינריים. השניים מדברים על משבר הקואליציה ועל הפנטזיה הפשוטה להרגיש פעם אחת שמי שמנהיג באמת ראוי להערכה. ערן מפתח תיאוריה עצלה שלפיה מכנסיים מקומטים יתיישרו מעצמם על הגוף, ומשווה זאת להחלפת חיתול בלי להוריד סנדלים.

שאלת היום בודקת אם לגיטימי ללכת בלי חולצה כעשר דקות מהים עד הבית; רוב המאזינים נגד. רוי חוזר לשנוא את תל אביב ומחבר את העיר אפילו לביירות ולדגל לבנון. ברכו של ערן פוגשת פינה כואבת באמצע השיחה. פרסומת המילקי הישנה עם סנדי בר מחזירה נוסטלגיה. סיפור אישי נהדר מגיע מ־Apple TV: ערן ולירון צופים בשומר מסך אווירי של ניו יורק ומשוכנעים במשך דקות שמדובר בפתיחה האמנותית של סרט, לפני שמבינים שהסרט בכלל לא התחיל. שירים שהשז״ם לא מזהה חוזרת.