כל ענייני השבוע: סילבסטר והתוכנית האחרונה של 2020

המהדורה השנייה של תוכנית סיכום השבוע של חמישי היא גם התוכנית האחרונה של 2020. השניים שוב מציגים גרפים, לפטופ וצוות יועצים ומבטיחים לרדת מתחת לפני השטח של כלכלה, תרבות, רפואה ופוליטיקה, ואז מיד מסתבכים בשאלה אם בכלל חכם ״להפוך כל אבן״. הם מדברים על חברים מעולמות הקונספירציה שטוענים שהציבור ״אולף״ בסגרים, ועל כך שהבעיה האמיתית היא שפשוט קשה להבין מה קורה.

״מגזין סוף השבוע של מאקו״ מקבל מקבץ פארודי נוסף. שיחה על אמונה, מדע והחיסון מובילה לדימוי המבול ותיבת נוח, ולשאלה איך הגוף בכלל יודע לייצר נוגדנים. מכאן הם חוזרים לילדות ולמלחמת המפרץ: מסכות האב״כ, מזרקי האטרופין שילדים הסתובבו איתם, אמפולת ה״בננית״ שבדקה אטימות והאבקה נגד חומרי לחימה, ובהמשך גם ימי האנתרקס.

שאלת היום בודקת עציצי פלסטיק בבית ומולידה זיכרון מבובת רועה גרמני בגודל אמיתי שקיבל ערן אחרי שננשך מפינצ׳ר — ובהמשך הפכה לאובייקט האהבה של הכלב לופי. ערב הסילבסטר מאפשר להם להודות שמעולם לא אהבו במיוחד את הכורח לצאת לחגוג, ומחזיר את ערן לפינגווין בכיתה ח׳, שם מבלה שיכור אמר לו ״ילד, עוף מפה״ והוא פשוט הסתובב והלך; אחר כך נזכרים בקולנוע דן, רוקסן, נוער שוליים וריקוד בסגנון אקסל רוז.

שרון מספר שבשבוע האחרון ניסה שוב לקלוע לסל וגילה שגם בבגרותו שום זריקה לא נכנסת, מה שמוביל לספאד ווב ולגובה. פתיחת הטיקטוק של נתניהו בזמן מבצע החיסונים מקבלת ניתוח של יכולת המשחק שלו, במיוחד ״לשחק מופתע״. ננסי מגיע עם רצף בומבות. באג 2000 מחזיר זיכרון מלילה שבו כמעט כל המטוסים קורקעו, ואת הסיפור על רינה מצליח שטסה בזמן שהשמיים התרוקנו.

אנשים שקוראים לערן ״ארז״ בגלל ״מסודרים״ מזכירים לו כמה בדיחות עבר הוא עצמו כבר לא זוכר. לקראת חצות הם מציעים לא למהר להכריז ש-2020 נגמרה אלא לקרוא לה 2020 ב׳ עד שהקורונה באמת תחלוף. פאפה מסכם את הסגר, הבחירות ורון חולדאי, והפרק נחתם בקרדיטים לצוות שעבד על התוכנית לאורך השנה ובברכת שנה חדשה.