פרק רגיל בתוך Terminal X Day של רדיו תל אביב: התחנה משדרת לאורך היום סביב משרדי Terminal X, אבל טייכר וזרחוביץ׳ מדגישים שהם עצמם ״ספונים באולפננו הפרטי״. שרון מקבל את אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון ומכתב חתום מהרמטכ״ל אביב כוכבי, ונזכר בשירות שלו ובפער בין האות החגיגי לבין התפקידים שהוא עצמו עשה.
שייקה אורן, כבר בן 128 לפי גרסתו, חוזר עם עצות לאריכות ימים ונשאב לקונספירציה שלפיה יונים וציפורים הן למעשה רובוטי ריגול ממשלתיים. מדברים על הפסד נבחרת ישראל בסקוטלנד ועל השיא של ערן זהבי, ועל הרפואה והמחסור ברופאים; שרון נזכר בהשתתפות כחולה מדומה באימוני צבא ובמערכת שתן מאולתרת משקית עירוי.
רגע ארכיוני חשוב במיוחד מגיע כשהם מתייחסים לאנשים שרואים אותם בחוץ בזמן שהתוכנית משודרת ומסבירים בגלוי שרוב התוכניות מוקלטות מראש בבוקר, עם חלקים חיים לפי הצורך. בהמשך פאפה מצטרף למשלחת המדמה מסע למאדים במכתש רמון כאב הבית של המתחם, אוסר על מקלחות ומגלה שאפשר להגיע ל״מאדים״ באוטובוס.
יש גם סיפור על להקת חובבים וחדר חזרות במקלט, דיון בסיינפלד בנטפליקס, דורית, וסקר אם מצטרפים להשקת כוסות של זרים ואומרים איתם לחיים. בתחרות הסיפורים על צמדים שלא הצליחו עולה גם מקרה של עובד שהתגלה כמרגל תעשייתי והעתיק מידע מהחברה. הסקר עוסק בשאלה אם מותר להצטרף ל״לחיים״ של שולחן זר, וסיינפלד בנטפליקס מובילה לוויכוח על חיתוך פריים מ־4:3 ל־16:9 ועל פאנצ׳ים ויזואליים שנעלמים. לקראת הסוף שרון מתבדח על כך שלא הוזמן ליום ההולדת של אופירה אסייג, ודורית חוזרת לשעשועון.