ועידת האקלים בגלזגו היא המסגרת החוזרת של הפרק: פנחס מותח לשם כבל, ובשעה השנייה התוכנית אפילו מעמידה פנים שהיא משדרת מגלזגו עם חזאי עבר, חמת חלילים וטיפים סביבתיים. עמי מתקשר וכמובן טוען שגם הוא נמצא שם. לצד האקלים יש ״חתונמי״ וברקו, והכרישים שמתקבצים ליד המים החמים בחדרה פותחים שיחה על טבע, תעשייה והאטרקציה שנוצרה סביבם.
זרחוביץ׳ מספר על ליל כל הקדושים, ועל סרטון אוטומטי שהאייפון יצר מתמונות ומזיכרונות; יונה שנוסעת על גג מכונית הופכת לעוד סיפור קטן על בעלי חיים בעיר. ״שירים שהשז״ם לא מזהה״ חוזר. הסקר שואל אם אחרי ארוחת בוקר במסעדה לוקחים הביתה את הלחם והממרחים שנשארו על השולחן, ומסתיים ברוב נגד.
יש גם ויכוח בחניון סופר שהגיע כמעט להזמנת משטרה, ורצף של בדיחות על ״שון ורון ביהודה ושומרון״. האירוע האקלימי חשוב לפרק משום שהוא חוזר בפתיחה, בחלקים האמצעיים ובמסגרת השעה השנייה, אבל התיאור שומר גם את העוגנים האישיים והקומיים העצמאיים.