חלומי פרפיום, ג׳רי מתנצל ומחבוא הילדות בחולון

ערב יום כיפור מביא לאולפן את ״חלומי פרפיום״, יזם בשמים שממציא שמות וריחות בלתי אפשריים; משם שרון נזכר במוכרת בדיוטי פרי שהציעה לו להריח ״קפה שחור״ בין בשמים והוא חשב שהיא מציעה לו לשתות קפה, עד שהבין שמדובר בגרגרים לנטרול הריח. ג׳רי פנדלבאום מגיע לפינת סליחות אבל מסרב למעשה להחזיר כסף או להתנצל באמת, וממשיך במשפטי הזן שלו.

חלק גדול מוקדש לזיכרונות סוכות וחולון: סוכה קטנה ומתפרקת עם החבר כתר בחצר בניין שכבר נהרס, ומחבוא מתחת לחדר המדרגות שבו היו לוחות עץ וערימה של גיליונות ״בול״. יש סיפור נהיגה על נהג שנכנס נגד הכיוון ולא הסכים לזוז עד שהבין שהוא הטועה, רצף פדיחות ספורט, וקטע שבו הילדים ניצלו מבידוד קורונה מפני שההורים פשוט התעצלו לקחת אותם לחוג אלקטרוניקה שבו התגלה אחר כך ילד חיובי.

הסקר בודק אם שותים משהו לצד מרק, ודורית חוזרת לשעשועון. זהו פרק אישי במיוחד, עם פרטי ילדות קונקרטיים, סליחות מפוקפקות וזיכרונות של מקומות שכבר אינם. נשמע גם ״שומרים על הבית״ כחלק מעולם הסיטקום, יש קטעי כותרות־סוף־שבוע מומצאות ושיחות על מוטי ששון ועל דיירים שפונו למתנ״ס אחרי קריסת בניין.

סיפור הנהיגה, המחבוא, הבושם וחוג האלקטרוניקה הם רגעים שונים לחלוטין, ולכן התיאור משמר את כולם במקום לצמצם את הפרק לסליחות בלבד.