סוף הסגר, שילה בבית ותמונת הוואטסאפ

יום חמישי של ״שונות ורונות״ בשעות האחרונות של הסגר, כשהוויכוח הוא אם לסיים אותו כבר בסוף השבוע או להמתין ליום ראשון. שרון וערן משווים מועדי חיסון שני שנקבעו בדקות מדויקות ומשם מגיעים להרגלי יומן, התחלה לעומת סיום ולנטייה להתחיל דברים ולא תמיד לגמור. פליקס וילנסקי מפרגן למספרות ולסלוני שיער בתקווה שייפתחו מחדש.

ערן ממליץ על Lupin בנטפליקס, והשיחה מתגלגלת ללואי דה פינס, מוזיקה צרפתית ונינו פרר עם ״Les Cornichons״. ״שירים שהשז״ם לא מזהה״ מקבל מקבילה אמיתית דרך פרויקט מוזיקלי שנוצר מתנועות של עובר בבטן בעזרת אלקטרודות. ג׳ף בזוס עוזב את אמזון ומעלה את השאלה למה מיליארדר בכלל ממשיך לעבוד.

בחלק המשפחתי שילה, ״ילד המערכת״, מספר בזרם תודעה על החיים בבית בלי בית ספר, זום, לגו, שוקולד וויסות חושי — תמונת מצב כאוטית של ילדים והורים בסגר. שיחה על חיבוקים מחזירה סיפור אישי שבו החיבוק הראשון עם מכר נגמר כשהיד נוחתת על שומה בולטת בגבו, ומכאן לדיון למה בכלל צריך להתחבק ואיך טפיחה מסמנת שהחיבוק הסתיים.

הסקר שואל אם צריך תמונת פרופיל בוואטסאפ, כולל התמונות הישנות והמנהג לשים תמונה של הילדים. נאנסי ברנדס מגיע ל״ברצינות״ עם רצף בומבות מילוליות.