הבועות של אמי, נועה מהשב״כ ודיסקו זון

הפרק נע בין הקורונה, עבודה ומשפחה. סיפור הורי מרכזי מתרחש עם אמי בן השנתיים וחצי: הוא דורש ללכת ל״בועות חדשות״ בגן המשחקים, מתפרק בדרך ורוצה הביתה, ואז מיד משנה כיוון ורוצה שוב את הבועות; למחרת הוא מסכם בפשטות ״אתמול בכיתי״. בעולם העבודה עולה הסיפור של נועה מהשב״כ, עובדת שמטפחת סודיות מוגזמת סביב מקום העבודה עד שהמציאות של מצלמות, דדליין ואירוע אש הופכת את הסיפור לבדיחה על גבולות ופרטיות.

מי בזכוכית מארח את ישראל קטור ומפתח שיחה שלמה על צליאק, גלוטן ואוכל ללא גלוטן. יש גם צילום של כפיל אמריקאי אדמוני של שרון, סיפור אודישן סביב Hit & Run, וננסי ברנדס עם רצף משחקי מילים. הסקר שואל אם מותר להניח שקית אשפה על פח שכבר מלא וסגור, והדיון מגיע לחדר האשפה בבניין, שכנים והאכלת חיות.

לקראת הסוף מציינים 25 שנה לרדיו תל אביב ומתחילים להכין את השידור המיוחד של 1 בספטמבר על גג העירייה, כולל הבטחה לפרק חי של האסדה. דיסקו זון מספק את העוגן המוזיקלי. חשוב להמשך הקורפוס: בתוכנית מודיעים במפורש שבשבוע הבא, 22–26 באוגוסט, הם יוצאים לחופש וכל יום ישודר שבוע המצוינות — פרט שמסביר את מבנה חמשת הפריטים הבאים.

הלקט משמר גם את תחושת סוף השבוע שלפני היציאה לחופשה, ולכן ההודעה על שבוע המצוינות איננה רק לוח שידורים אלא חלק מהמסגרת של הפריט עצמו ומהדרך שבה צריך להבין את חמשת הלקטים שאחריו.