ציצווה באולימפיאדה והמעלית הסודית בפיצוצייה

לפני תחילת התוכנית נשמעת הודעה מיוחדת: השידור הוקלט מראש לפני שנודע על מותו של רוני דניאל, ולכן מצורפת תנחומים קצרים והבהרה שהפרק עצמו לא יתייחס לאירוע. בתוך התוכנית האולימפיאדה ממשיכה להוביל את השיחות. ציצווה כועס שלא שלחו אותו לטוקיו וממציא לעצמו ענפים אולימפיים כמו קשירת שרוכים במהירות והעברת ערוצים.

העוגן האישי הגדול הוא הגשמת ה״חלום״ שנזרע בפרק קודם: בעל הפיצוצייה ששמע את השידור מזמין את שרון לעלות בפלטפורמת המעלית הקטנה שעוברת דרך התקרה אל מחסן הסחורה למעלה; הוא מצלם את החוויה לטיקטוק ומשווה אותה לנסיעה של בזוס לחלל, ונזכר גם בעליות גג וחנויות ישנות כמו במבינו.

מכאן מתפתחת שיחה על חלומות קטנים שכדאי להגשים. בסקר מתווכחים אם לגיטימי לחקות פסלים במוזיאון, ויש זיכרונות מטיולי בית ספר ואוטובוסים. סיפורי נופש כוללים פקק שמפניה שפוגע במנהל מלון ורקדנית בצוות בידור שממשיכה לרקוד עם כוס קפה ביד. פליקס מפרגן לשמות של מכוני כושר, ומשפחה מוזיקלית ביוטיוב מובילה לשיחה על משפחת ספיר ושירים ברשת.

יש גם דיון חדשותי זהיר בטענות שפורסמו נגד שי אביטל, בלי לקבוע מעבר למה שדווח. שייקה אורן חוזר עם עצות חדשות לגיל 127. הפרק מזוהה במיוחד בציצווה האולימפי ובנסיעה האמיתית במעלית הפיצוצייה, לצד ההקשר החריג של הודעת רוני דניאל שהודבקה לפני השידור המוקלט.