איראן, הכומתה של מטכ״ליסטים ויום ההולדת של אמא

הפגנות באיראן והאפשרות שהמשטר מתערער פותחות את הפרק, לצד התחושה שהחדשות הפכו שוב למעקב רציף אחרי משהו שאולי עומד לקרות. במקביל זרחוביץ׳ חוגג יום הולדת לאמו ונזכר בקייטנות, בילדות ובאופן שבו זיכרונות משפחתיים נשמרים או משתנים. רונה הפסיכולוגית חוזרת וממציאה עבורו עוד ילדות שלמה, עם פרטי עבר שמעולם לא קרו.

חומר ארכיוני חשוב מגיע מתוך ״מטכ״ליסטים״: זרחוביץ׳ חושף שה״כומתה״ הבולטת של אחת הדמויות היא למעשה תותב שנבנה במיוחד, הודבק ואופר בכל יום צילום, ומספר על תהליך העיצוב והבדיקות. משם הם חוזרים לזובורים בצבא, שניצלים ותרבות היחידות. המורה אירינה מציגה ״נרקו־קלקולציה״, שיטה מתמטית מפוקפקת; צמד סולו משיקים את ״כלום לא משנה כלום״; וזיכרונות אמסטרדם מביאים את פורקבולס ובבר.

בבית, ניאגרה ובר מים חדש מסרבים להתנהג כמצופה, כולל ניסיון לחבר מכשיר ל־Wi‑Fi רק כדי לשתות מים. זרחוביץ׳ מספר גם על צילום סודי עם איילת שקד בחנות אורבניקה, ודני סביצ׳ה חוזר עם עוד מקבץ סיפורים.