הפרק מתחיל ברחפנים, מטוס ״פשוש״ והאהבה למילה פשפש, עד לרעיון לנסר דלת חתול קטנה כדי שגילי תוכל להיכנס לחדר בלי לפתוח את הדלת. מכאן מגיעים לנעילות פנימיות שאפשר לפתוח מבחוץ ולדלתות תאי מדידה שלא באמת נותנות תחושת ביטחון. שאלת היום היא קלאסיקה של הורות: נשלף מגבון נוסף מהחבילה — האם דוחפים אותו פנימה או משתמשים בו על משהו אחר.
הם מדברים על סוף תקופת ההחתלות ועל האריזות שנראות כאילו תוכננו להוציא יותר ממגבון אחד. נוסטלגיית Knight Rider ואנשים שבונים לעצמם KITT מובילה לסיפור על שלטי גובה בחניונים: זרחוביץ׳ שרט את גג הרכב כי לא ידע את גובהו, וטייכר נזכר בלילה שבו ניקבו בחניון את הצמיגים של כל המכוניות אחרי הופעת יהודה פוליקר.
הם מצטערים שאולי פספסו את המחזמר משירי שלמה ארצי. ״הונאה צרופה״ מציגה איש עסקים שמפקיד מעל מאה אלף שקל אצל מכר שמבטיח 12% תשואה ונעלם; הורדת הריבית מובילה להסבר לילדים על ריבית ומדיניות מוניטרית. טייכר נזכר בשיחת השחרור ממילואים בגיל 40 — שמחה רגעית שהתחלפה בצביטה כשקלט שהצבא כבר לא צריך אותו.
יש גם רושנים, תולעי משי וזיקיות, ובסוף עמי מתקשר מחנות נעליים בעכו, מחפש מידה 47, מדרסים לכפות הידיים וחנות חכות שטייכר מעולם לא ביקש.
היום בטייכר וזרחוביץ' ננסי, עגלת קפה ועמי לא לענות.