מטכ״ליסטים נחשפת, הדלק בבקבוק והקיסקאם באקדמיה

יולי אדלשטיין מוחלף בוועדת חוץ וביטחון והוויכוח על מעטפת המפונים ממשיך, אבל הפרק מקבל עוגן מקצועי גדול: yes מציגה לראשונה את לוח השידורים ואת ״מטכ״ליסטים״. טנס, זרחוביץ׳ ואשתו נמצאים בסדרה, והשניים מספרים על הדמות הקטנה של טנס כמאבטח/אחראי אבטחה, על הרצון לעשות קודם עונה אחת טובה ולא לבנות מראש מגדלים של עונות המשך, ועל ההתרגשות לראות סוף־סוף הצצות מחומר שנמצא בעריכה.

וירוס הבטן של טייכר כמעט מאחוריו. במקביל אשתו של זרחוביץ׳ נתקעת בלי דלק והוא נשלח לתחנה עם בקבוק ספרייט: הלחיצה הראשונה על המשאבה מתיזה עליו בנזין, על הכפכפים ועל הרכב החשמלי — שמריח פתאום מדלק למרות שאינו אמור להכיר אותו בכלל. דני סוויץ׳ מגיע עם סטנדאפ על תאילנד–קמבודיה, AI ותיירות.

South Park חוזרת בעונה חדשה עם קטע בוטה וקיצוני במיוחד על טראמפ, והשניים תוהים איך דבר כזה בכלל משודר. הטלפונים של פעם מובילים לזיכרון מספרי בית של שש ספרות ולוויכוח אם בני זוג חייבים לדעת בעל פה את המספר זה של זו. מכאן עוברים לקעקועים, פירסינג והאפשרות לקעקע כינוי במקום שם.

תלמיד פסנתר בבניין מתאמן שוב ושוב על ארבע שניות ומחזיר לזרחוביץ׳ את האורגן, הבסים וה־Fill In של הילדות. עמי מתקשר תוך כדי שהוא נמלט מפנתר ומנסה שוב לזהות את עצמו באמצעות עולם שלם של חיות. מעשיהו לייבניץ חותם בהרצאה פילוסופית על ה־kiss-cam והאם בכלל מוסרי להפנות מצלמה לזוג ולהכתיב לו רגע של נשיקה.

לצד מטכ״ליסטים הם מדברים גם על הספינה עם הישראלים ביוון ועל תגובות שקוראות ״לרדת ולפרק את המפגינים״, ומשם לסכסוך קטן בבריכה סביב שולחן פלסטיק שאדם אחר מנסה לקחת אף שהוא נמצא בתוך המתחם המשפחתי שלהם. הפרק כולו נע בין עולם ציבורי גדול לבין כללי טריטוריה זעירים: כיסא, שולחן, מספר טלפון, אוזניות וקעקוע.