הפיגוע בחולון, עמי בהאב וגלישת רואי חשבון

הפרק נפתח אחרי הפיגוע בחולון, עיר שבה נמצאים הוריו של טייכר, ובתוך ההמתנה המתמשכת לתגובה האיראנית. השניים מתלבטים אם בכלל נכון לטוס עם הילדים לכמה ימים כשהטיסות מתבטלות והמצב יכול להשתנות בכל רגע, ומדברים על צריכת חדשות אובססיבית, התרעות, צלילים שמקפיצים ועל האפשרות שמלחמת התשה ארוכה תהפוך לשגרה.

עמי מתקשר שוב ומנסה לזהות את עצמו באמצעות שרשרת אינסופית של פרטים — הפעם מתוך האב של יוון/קפריסין — אבל גם אחרי הכול טייכר לא מצליח להבין מי הוא. השיחה הופכת גם למטא־בדיחה על כך שליאור אשכנזי שאל לאן זרחוביץ׳ ״נעלם״ בזמן שיחות הדמויות, ואפילו עולה האפשרות שכל השיחות מתקיימות רק בראש.

זרחוביץ׳ צופה עם הבן ב״בחזרה לעתיד״ ומספר איך כילד פספס כרטיסים ל״הגוניס״ ונכנס במקום זה לסרט ששינה לו את הראש; הילדים שלו מצדם חוזרים שוב ושוב לפרק ישן של ״הנעלמים״ שבו השתתפו. הדוקו על רביד פלוטניק מוביל לסיפור התקף החרדה של ישי סוויסה על במת מנורה והחזרה שלו להופיע.

״גיא ממדור ההפחדות האיראני״ מתקשר כביכול מהקריה האקדמית אונו עם איומים, והוט מנסים לשמר לקוח שאינו לקוח שלהם. בשעה השנייה חוזרים ל־50 שנה ל״עיניים גדולות״ וליעקב שבתאי, ואלינה מרואי החשבון מודיעה שהיא מתחרה באולימפיאדה ב״גלישת רואי חשבון״ — ענף שבו חשבוניות פיקטיביות והוצאות לא מוכרות הן חומרים אסורים.

נוסטלגיית הכבלים המקומיים והחדשות המקומיות ברחובות, נס ציונה ויבנה מקבלת מקום משלה, כולל התקופה שבה כל עיר כמעט החזיקה עולם טלוויזיוני קטן. הם גם מזכירים את הסעות הים לישראלים שטיסותיהם בוטלו ואת זיכרונות מטוסי ההרקולס מהשירות.