חיסולי בכירי חיזבאללה והתחושה שה״כוורת״ בצמרת הארגון מתרוקנת ממשיכים לעצב את השידור, לצד אזעקות בצפון והכנה לספיגה. הם מדברים על הניסיון לנהל שגרה בזמן שהטלוויזיה פתוחה ועל מופע נועה קירל שאמור עדיין להתקיים. מתי כספי מגיע בגרסה דמיונית ומציג פתרונות ניווט ופייסבוק שנשמעים כאילו נכתבו בעולם מקביל, ובתוך כך נפתחים זיכרונות טירונות מפורטים: זרחוביץ׳ שוכח את הנשק במסדר ומנסה להיראות כאילו הכול בסדר, מפקד כמעט נשבר מצחוק, השם זרחוביץ׳ נהגה שוב ושוב באופן משובש, ורס״פ עצבני שובר מקלות וכיסאות כחלק ממופע המשמעת.
משפחת פעמון חוזרת עם חרדת התראות וטלפונים, ודורית ממשיכה בתותח הפרסים ומוכיחה שגם אחרי כל הפעמים הקודמות היא מסוגלת להיתקע בשאלות בסיסיות. ברקו מציע פתרון ביטחוני חדש ברוח מבצע הביפרים: ״גרביים ממולכדות״ לאויב, כולל היגיון מבצעי מפוקפק לחלוטין. בין החדשות הם מדברים על יונים, חנויות, הטלפונים שמכתיבים את רמת המתח ועל כך שכל רעש כבר נשמע כמו התרעה.
לקראת הסיום ראש השנה נכנס לתמונה — ארוחות, הרמות כוסית והניסיון להבין איך בכלל עוברים לחג בתוך שבוע שבו גבול הצפון והכותרות משתנים מדי שעה.