אבא והמכונית, המספרה הראשונה וערן אבטיח

זרחוביץ׳ ממשיך לעבד את מותו של אביו ומספר לראשונה בפירוט על הרקע הרפואי: מלנומה שהוסרה, טיפול מניעתי ותגובה נדירה וקשה שלדבריו כנראה תרמה להידרדרות. מכאן הוא עובר גם לחרדות בריאות משלו — כאבים בקרקפת, חיפושי גוגל ובדיקות עור. בתוך שלושים ימי האבל עולה גם שאלת הגילוח והיתר מרב לצורכי עבודה, ובמקביל הוא נכנס למספרה לראשונה מזה כעשרים שנה בגלל המשכיות השיער בצילומי הסדרה ומגלה מחדש את טקס החפיפה.

זיכרון מרכזי מאביו עובר דרך מכוניות: לפני הלוויה הוא שוטף את הרכב כי אביו תמיד הקפיד על אוטו נקי; הוא נזכר באביו מכוון מנוע עם כוס קפה שחור ומזהה בקפיטולניק ״אחוזים מאבא״. לצד זה יש את בחירת נציג האירוויזיון, Red Band ודניאל וייס, והזיכרון מההצבעות לעדן גולן דרך כרטיס בחו״ל.

אורי גבריאל מגיע עם תוכנית לוטו וכדורגל בשם ״ערן אבטיח״. הם מדברים על אחריות ציבורית אחרי 7 באוקטובר, על ריח הזפת מהילדות, על שעון צעצוע של גילי שנשבר ביום שקיבלה אותו, על הדרך שבה ילדים מחקים שיחות טלפון של ההורים ועל שמועות ברק ומישל אובמה. עמי מתקשר שוב עם רצף רמזים שאינו מקרב את טייכר לזהותו.