נטלי והחציר, קורס הקריינות והטלסקופ

הגמר המתקרב של היורו יושב ברקע, אבל אחד העוגנים הבולטים הוא נטלי: המקלט שלו כבר לא מכיל רק ציוד ובלוני גז אלא ערימות חציר בשביל הסוס ניקו, והוא ממשיך להסביר לכל מי שמנסה לעצור אותו שזו הכנה ביטחונית הגיונית. טייכר וזרחוביץ׳ מעלים רעיון שיהפכו לעוזרים האישיים זה של זה, ומיד מבינים כמה מסוכן יהיה לתת לאחד שליטה בלו״ז, בשליחויות ובחיים של השני.

זיכרון מקורס קריינות מתמקד במילה ״גוביינה״ ובדרך שבה מילה אחת יכולה לגרום לך להרגיש מקצועי או מגוחך, ומשם מגיעים לעוד זיכרונות רדיו. זרחוביץ׳ קונה טלסקופ חדש, מספר על המיקרוסקופ שהיה לו בילדות ועל ההתרגשות מגאדג׳ט שמבטיח עולם שלם — לצד החשש הברור שהוא יסיים בבוידעם אחרי שתי הפעלות.

יש גם שנאה לשירה והקראה שמנסים להבין, ביקורות Booking, שיחות על דיאטות ורפי גינת, דני סוויץ׳ ועוד גלגולים של אפליקציית משאית הזבל. דורית חוזרת ל״תותח הפרסים״ ונכשלת אפילו בשאלה על צבעו של אבטיח אדום, קטע שמוסיף לפרק עוגן משחקי מובהק. זהו גם שלב שבו רצף היורו של פיני כבר מתקרב לסיום.

לצד הטלסקופ עולה גם היחס לשירה: הרצון שמישהו פשוט יסביר ״מה המשורר התכוון״ במקום להשאיר הכול פתוח, מוטיב שיחזור בפרק הבא עם ספר שירים ממשי. יש גם ביקורות מלונות והצורך לקרוא חוות דעת לפני חופשה, כך שהפרק מחבר בין גאדג׳טים חדשים, חופש גדול והפחד הקבוע לקנות משהו שיישאר בארון.