נפרדים מאדם, חולצת הדם והאפטה של טדי רן

סוף שנת הלימודים וחופשת הקיץ מתחילים בזיכרונות מטקסי סיום, כולל החולצה המדממת מכיתה ג׳ וסיפורים על הדרך שבה אירוע קטן בבית ספר נשאר תקוע עשרות שנים. ביקור בים מוביל לפחד ממדוזות ולדיון בכמה אדם בוגר באמת רוצה להיכנס למים, וסולימן הרחב מתכונן בדרך שלו לפילהרמונית.

החלק המרכזי והרגשי של הפרק הוא הפרידה מאדם: טייכר וזרחוביץ׳ חוזרים ל״אין מוצא״, לזיכרונות מלצרות ב״נייטליין״, למפגשים אישיים ולמקום שהיה לו בתרבות הפופ שלהם, כך שהמחווה בנויה מזיכרונות קונקרטיים ולא רק מהספד כללי. בהמשך צח מגיע עם צפרדעים ועם עוד רעיון שנשמע לא סביר, והדיון סביב ״כת השונרונים״ מסתבך בשאלה אם הם בדרך להפוך לחסידות של ממש, כולל היררכיה, מאמינים ושפה פנימית.

ד״ר טדי רן מתקשר עם תוצאות בדיקות ומבהיל את זרחוביץ׳ כאילו נמצאה בעיה רפואית חמורה, עד שמתברר שכל הדרמה היא סביב אפטה בפה. בתוך הפרק יש גם ילדים מפונים והקיץ שלהם, שאלות על קהילה וכת, ויורם ארבל — שילוב שמציב את הפרידה מאדם לצד הרבה חומר יומיומי וזכיר. בתוך הפרידה מאדם יש פרטים קטנים על עבודות עבר, מקומות בילוי והאופן שבו פגשו אותו לפני שהיה ״זיכרון תרבותי״, ולכן החלק הזה חשוב במיוחד לארכיון.

סביב הכת הם גם בודקים ברצינות־למחצה מה הופך קהילה לכת, מי המנהיג ואיך חברים אמורים להתנהג — קו שממשיך בפרקים הבאים.