סגירת ערוץ הקניות פותחת קפסולת זמן שלמה, ובמרכזה גילוי שטייכר עצמו השתתף פעם בתוכנית ניסיונית שם כסיידקיק: הוא נדרש ללבוש בגדי אישה, להתחפש לאביב גפן ולהיכנס אפילו למלונת כלב במסגרת ניסיונות מכירה שלא הבשילו לשידור קבוע. הזיכרון הופך את סגירת הערוץ מאייטם תקשורתי לסיפור מאחורי הקלעים של הקריירה.
דמות מסתורית בשם עמי מנסה להזמין את השניים לראות יורו אצלו בלי שאיש מצליח להבין מי הוא, ופיני בודאגוב ממשיך באירופה עם הפודטראק וכרטסת החובות: אנשי התאגיד והשידור אוכלים בהקפה, והוא מנהל פנקס כאילו מדובר במערכת גבייה בינלאומית. מסיבות הסיום של הילדים והבריכה בבית הספר מחזירות לחופש הגדול ולמבוכה של הורים סביב אירועים בית־ספריים.
אורי גבריאל מגיע לביקור ארוך באולפן וממלא את השעה בסיפורים, יפו, שפה, אוכל ואנשים, ולא רק בהופעת אורח קצרה. יש גם טווס, סיפורים על צאצאי כלב, תרגומי שירים, אילנה והפילהרמונית, ובפודטראק ממשיכים לדבר על אשראי, חובות ואפילו פריצה בסגנון באג׳יו. זה פרק שמחבר בין ארכיון טלוויזיה ישראלי, אורי גבריאל והסדרה המתמשכת של פיני ביורו.
באותו פרק חוזרים גם לרעיון של תרגום שירים ולנוסטלגיה של מופעי במה ישראליים, ואילנה זוכה לחיבור משלה לפילהרמונית. פיני מספר לא רק על חובות אלא גם על מי אוכל מה ועל הניסיון להפוך את הפודטראק למוסד שאליו אנשי השידור מגיעים קבוע — פרט שמסביר למה הגבייה הופכת להמשך עלילתי אמיתי.