ההקאה במסיבת הסיום, קפיטולניק עם הפרות והנחירות

התכנית הראשונה אחרי יום הזיכרון ויום העצמאות נפתחת בחוויית מסיבת סיום העונה של ארץ נהדרת: טייכר מחליט לשתות יותר מהרגיל, מרגיש שהוא עומד להקיא, שני כהן מלווה אותו לשירותים, הוא נהיה בצבע בז׳, נוסע במונית הביתה ושומע מהנהג שישראלים לא יודעים לשתות ולאכול נכון; בבית ליאת מטפלת בו והוא נזכר גם בהקאות ילדות, יד על המצח וכפית יוגורט.

השקט של יום העצמאות בלי זיקוקים דווקא מוצא חן בעיניו, ובמקביל עולה הוויכוח סביב הטקסים והחטופים. יורם קפיטולניק מציע להביא ארבע פרות ושור מהגולן בגלל מחירי הבשר ולהפוך חדר במשרד לרפת. עדן גולן נצפית בצילומי ארץ נהדרת, וטייכר תוהה אם פלט ״וואו״ מול עדן האמיתית.

סולימאן הרחב מסביר שהחמיץ הופעת יום העצמאות ושאשתו התחפשה אליו כבר בשש-שבע הופעות, ומכריז על מופע פיצוי בפארק הירקון של קריית עקרון. יש גם יום נישואים, סרט של ברוק שילדס, זיכרון מילדות שבו דחפו את טייכר לבריכה ואחר כך זרקו גם את הנעליים, ובריכות גלים ומיטות מים.

בחלק האישי השני מתברר שליאת סובלת מדלקת באוזן בגלל אטמי לילה לנחירות; מדברים על מעבדת שינה ומשמיעים הקלטה אמיתית של הנחירות. עמי חותם ברצף זהויות נוסף. בין הסיפורים הגדולים נכנסים גם שאריות קקאו בנוטלה, דיון אם ריאיון ״כיפי וקליל״ הוא בהכרח דבר רע, וסרטים ישראליים כמו ״קרב אוויר״ ו״כולם מחכים רק לו״.

מלונות מעלים טלפונים ישנים בחדרים, מראת הגדלה בחדר הרחצה ונעלי חייל יווני עם פונפון. יום הנישואים של טייכר וליאת, שנקבע בשיא החום של מאי, מחזיר את נושא הבייביסיטר והמסעדה. גם הסרט של ברוק שילדס ״אם הכלה״ מפורק לפי נוסחת נפילות לבריכה ויריקות משקה, ומשם עוברים לבריכות גלים, מיטות מים ורעש לבן — עוד שכבה של זיכרונות חופשה סביב ההקאה והנחירות.