שלושה חודשים למלחמה, ביקור אצל פצועים בתל השומר והביקורת על מתקפות נגד הרמטכ״ל נותנים לפרק שכבה רצינית, אבל המרכז הארכיוני החשוב הוא הפרידה ממולי שפירא. טייכר וזרחוביץ׳ חוזרים לרגע שבו שפירא נתן להם הזדמנות ראשונה כצמד בגלי צה״ל: המעבר מ״בילוי נעים״ ל״ציפורי לילה מנקרות״ והאמון שקיבלו ממנו הרבה לפני שהתוכנית הנוכחית נולדה.
זהו סיפור מאחורי הקלעים משמעותי על מקור השותפות שלהם. במקביל טייכר חוזר בו מביקורת מוקדמת על Slow Horses ומכריז שנשאב לסדרה. הבוואריה מקבלת מעמד כמעט רשמי כקינוח של הכת, כולל ויכוח מול מלבי וקינוחים מתחרים. אילנה מגיעה עם סיפור קיצוני במיוחד: לטענתה היא גיירה את אלאניס מוריסט ואף הייתה שותפה לכתיבת Ironic, עוד פרק במיתולוגיה הפרטית שלה.
הם מדברים גם על אריק קלפטון והעמדות שלו כלפי ישראל, על מיקי מאוס שעובר לנחלת הכלל ועל ״Starwash״ כגרסתם לעולם דיסני. שיחת טלפון מ״זרחוביץ׳ הילד״ מהעבר ממשיכה את רצף מסעות הזמן, ו״דדי ברנע״ מגיע כביכול לראיון על המוסד אבל לא מצליח לענות בלי כמעט לחשוף מבצעים. כלבי עוקץ והקשר עם הלוחמים שלהם סוגרים פרק שבו זיכרון קריירה, מלחמה והעולם הבדיוני של התוכנית חיים זה לצד זה.