אחרי פסח והמימונה נפתחת שיחה על התאונה של בן גביר ועל הרגל השבורה של בני גנץ, ואז על משפחה, אפיקומן ומצות — כולל סבא שעוזר למצוא את האפיקומן, סבתא שמזכירה שכבר קיבלת מתנה ליום ההולדת ופתרונות לכריך מצה. נטלי, איש כוחות הביטחון, מעדכן את המקלט: בלון גז, חומרי הדברה, בריכה מתנפחת, מלאי אוכל ותוכנית נעילה שמתחילה להישמע פחות ופחות בטוחה.
יש גם סיפור על יום הולדת עם תיאטרון צלליות וטקס העצמאות. טייכר מספר בהרחבה על חידוש הדרכון הפולני, תמונת הפספורט שבה הוא נראה כמו עבריין ועל המחשבה לוותר על הדרכון בגלל הפוליטיקה בפולין; אחר כך מגיע סיפור נופש חברה מאורגן, מחלת ים, ניסיון להימלט בקורקינט וניסיון עבר להוציא רישיון סקיפר ביפו.
דוקו-דרמה על מוני פנאן מחזירה את רמי הויברגר, מתי סרי כשמעון מזרחי, מעטפות והפרשה הכלכלית. ג׳רי פנדלבאום מציג את הספר האלקטרוני ״כל העולם על הזן שלי״, מנוי מתחדש, מרפאת מחיקת זיכרון וקופים, לצד משפטי הזן שלו. אילנה מתקשרת מקולומביה במסגרת חילופי סטודנטים של סמי שמעון והופכת את הקמפוס לסרט קולג׳ אמריקאי עם מחאות וכורכום.
בין המקטעים מופיעים גם טקס יום העצמאות של ראש הממשלה, זיכרון מתיאטרון צלליות ביום הולדת, והרעיון שהדרכון הפולני הוא גם מסמך שימושי וגם הצבעה פוליטית אישית. בנופש החברה טייכר מתאר לא רק מחלת ים אלא את כל סלידתו מפעילויות מאורגנות, כולל ריטריט בקוס שבו ניסה לברוח בקורקינט.
ג׳רי מוסיף לפילוסופיה שלו קליניקה שמוחקת זיכרונות בעזרת הליכים וקופים, ואילנה הופכת את קמפוס קולומביה לסרט נעורים עם דמויות, הפגנות וחיי סטודנטים — כך שהפרק נע בין מקלט מלחמתי, כסף בכדורסל, זן מזויף וקולג׳ אמריקאי.