חיסול אל־עארורי, מכונת הכביסה והמצעד של 1993

חיסול סאלח אל־עארורי בביירות והפיצוצים באיראן ליד קבר סולימאני נותנים לפרק את המסגרת החדשותית, יחד עם האיומים מלבנון והשאלה מה באמת נחשב חציית קו אדום. אבל הפרק מתפצל במהירות לחיי היומיום: זרחוביץ׳ מחכה למכונת כביסה חדשה, אפליקציית המשלוח מציגה חלון הגעה מסוים ואז המוביל מתקשר מוקדם בדיוק כשהוא באיפור של ברקוביץ׳ ב״ארץ נהדרת״.

החיכוך בין ״הלקוח חייב להיות בבית״ לבין מי שמקדים בעצמו הופך לסאגת שירות שלמה. יגאל שילון חוזר עם רצף בומבות של מאזינים. נוסטלגיה מוזיקלית נפתחת סביב מצעד 1993 שבו גם שמות להקות תורגמו לעברית, ומכאן מגיעים לעטיפות דיסקים, כבלים, MTV והדרך שבה תרבות פופ נשמעה אז בעברית.

הסרט ״Iron Claw״ פותח רצף משמעותי סביב משפחת ואן־אריק: זיכרונות מההיאבקות ששודרה בישראל, מי היה טוב ומי רע, ומה ידעו אז על הטרגדיות במשפחה. ועד הבית מתקשר כשהקו עדיין פתוח ומנסה לשכנע את זרחוביץ׳ לבחור ריצוף שחור ולשלם סכום גבוה יותר, תוך רכילות על השכנים. פליקס ממליץ על בתי עסק, ״שפת האגוזים״ של עוזי חיטמן מקבלת אזכור, וסקר קטן עוסק בפקקים של דאודורנט ושמפו. דורית חוזרת לתותח הפרסים ונכשלת גם בשאלות בסיסיות במיוחד, כולל איך אומרים Banana באנגלית.