פרחאן חולץ, קפיטוניק הדורבן והפרקט של נטקינג

הפרק נפתח בשמחה נדירה: קאיד פרחאן אל־קאדי חולץ מעזה בחיים, והם מתעכבים על מספר החטופים שנותרו ועל ניסיונות חמאס למסגר את השחרור. במקביל טייכר חוזר אחרי וירוס בטן חריף שהשבית אותו ליומיים עם הקאות ושלשולים — ״מלחמה בשתי חזיתות״ בבית. אואזיס מודיעים על איחוד והוא מיד מתחיל לפנטז על כרטיסים ולחזור לעטיפות האלבומים והתקופה שבה הלהקה הייתה חלק מהחיים.

קפיטוניק מגיע עטוף בתחבושות אחרי שנעקץ מדורבן ומתפתח לרעיון של גיבור־על מסוג ״Marvel Porcupine״. רצפת פרקט בתחנה מחזירה לסיפור חשוב מהעבר: בתחילת שנות האלפיים טייכר עבד בנטקינג, התקשר לאמו בהתלהבות להגיד שיש שם פרקט ולכן ״יש להם כסף״, ושם גם הכיר את זרחוביץ׳; המשרד עצמו היה קודם של מפלגת העבודה.

הוויכוח על טקסי 7 באוקטובר ממשיך עם התחושה שהאירוע עדיין לא הסתיים ולכן מוקדם להפוך אותו לטקס זיכרון סגור. חזי עובר מסחיטה רגילה לסחיטה באמצעות בובת וודו שהוכנה כביכול מ־DNA שנאסף בשירותי קניון, עד שעורב חוטף את הבובה. גמליאל מספר שפוטר מגן ילדים בגלל שימוש בחומר הדברה אסור, אחר כך מונה לעורך הראשי של ״אצבעוני״ — וגם משם פוטר אחרי שתמונה של אילנה אביטל טופלס נכנסה בטעות ליד כתבה על וודי.

גם הקשר עם אואזיס הופך כאן לרצף שימשיך בפרקים הבאים: לא רק הודעת איחוד אלא פתיחה של מרדף ממשי אחרי כרטיסים. סיפור נטקינג חשוב במיוחד כי הוא מסמן מפגש מקצועי מוקדם של השניים הרבה לפני הפורמט הנוכחי של התוכנית.