תכנית ערב פסח שנעה בין החג, תחושת החירות והעובדה שהחטופים עדיין אינם בבית. פנינה רוזנבלום מקבלת שיר חדש סביב ביידן והצבא, ויש שיחות על בטיחות בחוף, חבלים של גזיבו ו״יציאת מצרים״ בגרסת מערכת העיכול. ציצווה מתקשר מתוך סופר האחים פניניו ומציג סדר פסח אלטרנטיבי לחלוטין: כרפס שמתחלף בכרית פסים, פיתה במקום מצה, בגט שמוחבא בגרב של חב״ד, מכות מצרים ושאלה אם מישהו מוכן להזמין אותו לסדר.
יש גם דיון בקרטוניות ובמחזור, בסדרת הדוקו של נטפליקס על משה, ב-Baby Reindeer ובלארי דיוויד, ובשיחה על ״ניצחון מוחלט״ והמלחמה. טייכר נזכר בסבא שבנה בעצמו מערכת שחמט ולימד אותו לשחק, ובספריית הדיסקים והווידאו של פעם — כולל הכנסת וידאו לספריית וידאו כדי להעתיק את המחזמר ״ממי״.
פליקס וילנסקי חוזר עם ״קו התפר״, דני סוויץ׳ עולה עם סטנדאפ פסח, ודורית מגיעה לחידון. החלק הארכיוני העשיר ביותר הוא הסיפור על משה בדש ופיקנטי: המסעדות, מפעל האמנות הזולה, הוספת ״עיתון״ פרסומי, חוקרים פרטיים, מס הכנסה וסיפורים אישיים שנכרכו בדמותו. לצד כל אלה יש דיון במוצרי פסח יקרים, בארטיק שנשמר במקפיא חם ובמוזרות של מחירי החג.
פרסומת/קטע של פליקס וילנסקי סביב ״קו התפר״ נכנס לרצף, והחידון של דורית משמש כעוד מסגרת קבועה. הדיון ב״ניצחון מוחלט״ אינו נשאר רק ככותרת חדשותית: הוא נקשר ישירות לחירות של פסח ולפער בין טקס החג לבין מי שלא חזרו הביתה. גם סרט הדוקו של נטפליקס על משה נבחן כגרסה מודרנית לסיפור יציאת מצרים, לצד Baby Reindeer והעונה האחרונה של לארי דיוויד — ערבוב טיפוסי של חג, אקטואליה וטלוויזיה.