מבצע אנטבה, גילה גמליאל והשכן יקיר

טייכר מגיע כמעט בלי קול ולא בטוח אם מדובר בצינון או באלרגיה, והבית מתנהל בין מזגן חם לקר בהתאם למי שנמצא בחדר. צפייה מחודשת ב״מבצע יונתן״/״מבצע אנטבה״ עם יהורם גאון, גילה אלמגור, אריק לביא ושושיק שני הופכת לחלק המרכזי: הם מתפעלים מהמהירות שבה הסרט הופק אחרי אירועי 1976, משמעון פרס שמופיע בו בתפקיד עצמו, מהמוזיקה ומהאומץ שנדרש למבצע חילוץ שבו גם האפשרות לכישלון הייתה עצומה.

דיאלוגים על חטופים בסרט נשמעים אחרת לגמרי בתוך 2024. גילה גמליאל עוברת ממשרד המודיעין למדע וחדשנות, והסבר רשמי עמום שלה על ״ממשקים, ראייה מתכללת ומנעד הידע״ גורם להם לנסות להבין מה המשרד עושה במשפט אחד. ניתוח הבקע של נתניהו מחזיר את טייכר לניתוח מפשעה שעבר בערך בגיל שש: אביו הביא לבית החולים טלוויזיה שחור־לבן כדי שיוכל לראות ״קשקשת״, ואחרי הניתוח הופיעה נפיחות מפחידה.

שכן חדש בשם יקיר מתקשר מיד ומנסה ללמד את טייכר איך חיים בעיר — עם מי לא לדבר בבניין, איפה קונים קפה ולמה מונטיפיורי אינו באמת ״העיר״ — בטון פסיבי־אגרסיבי של ותיק מול חדש. מכוניות, פליטות ועמדות טעינה נכנסות לשיחה. טייכר קונה מכונת גילוח קרחת עם אינסוף ראשים ואביזרים ומנבא מראש שהמטען ייעלם; מכאן לחלום הישן שלו לסמן כל מטען בבית.

הוא גם נזכר בערכת מברגים קטנים ובמכשיר תספורת עם שואב מאחד מערוצי הקניות. יאיר לפיד מנצח בפריימריז של יש עתיד בפער זעום, שי כאורן ממשיך לבדוק בני כמה היו כוכבים ישנים, ופליקס ממליץ על מספרות לכלבים. לקראת פסח חוזרת המחשבה על כיסא ריק לחטופים ועל חוסר היכולת לחגוג חירות באופן רגיל.