שידור קצר שנקטע בתוך יום מתוח במיוחד בצפון, אחרי חיסול אברהים עקיל ובכירים נוספים בכוח רדואן והלוויה שמתקיימת בלבנון. טייכר וזרחוביץ׳ מדגישים ש״דין הצפון כדין תל אביב״ ושגם כשהם יושבים באולפן ברמת החייל, הלב והעיניים נמצאים אצל המאזינים בצפון; הטלוויזיה פתוחה והם מחכים לראות לאן ההסלמה מתקדמת.
בין העדכונים הם חוזרים לגמר ״האח הגדול״ ולרגע המוזר שבו לירון ויצמן הושיטה יד והמתמודד הלך לחיבוק, מה שמחזיר אותם למשחקי ימי הולדת של פעם — ביצה בכף, נר קשור שצריך להשחיל לבקבוק, סוכרייה בקמח והסירובים שקיבלו כשביקשו מבנות לרקוד. זרחוביץ׳ מספר על ריצה בשבילי הפרדסים: זוג זורק כדור טניס לכלב, הכלב אוסף אותו שוב ושוב יחד עם חול וג׳יפה, והוא נשאב לעשר דקות של מחשבה על השאלה איך כלבים בכלל מנקים את הפה.
הוא גם חוטף וירוס שהבת הביאה מהפעוטון ורואה בזה עוד אימון למערכת החיסונית. גדעון סער ותפקיד שר הביטחון מקבלים כמה דקות, אבל בלי להפוך למסגרת הפרק. בחוץ עדיין עובר אדם שצועק ״אלטע זאכן״ וקונה מכשירי חשמל ישנים, דבר שמפתיע אותם בעידן של קבוצות מסירה ופייסבוק; שני כיסאות בר שננטשו מתחת לבית גורמים לטייכר להציע שהעירייה פשוט תשאיר ברחובות כיסאות גבוהים לשיחות ספונטניות. הפרק נעצר מוקדם, בהתאם למקור הקצר, בתוך תחושת המתנה למה שיקרה בצפון.