רצף הדילגית ממשיך: זרחוביץ׳ מנסה לבנות כושר דרך קפיצות יומיות, מודד רצפים ומתחיל להאמין שאולי יש כאן הרגל אמיתי ולא עוד ציוד שייעלם. על רקע המלחמה הם מדברים על משפחות מפונות ועל הופעה ברביבים, כולל התחושה סביב שער קיבוץ מאז 7 באוקטובר. משם מגיע סיפור אישי קלאסי מחופשה זוגית ישנה: מקלחת משותפת בצימר נראית כמו רעיון רומנטי עד שהמים נהיים רותחים, זרחוביץ׳ מנסה לברוח, מחליק, נאחז בווילון האמבטיה ותולש את כל המוט.
ועד הבית מספק סיפור נוסף: מתכננים הפתעה לציפי, ובעלה שלום מרכל על טייכר בטלפון בלי להבין שטייכר עדיין שומע אותו על הקו. הבחירות המקומיות מביאות דיון באחוזי הצבעה, קדנציות ומועמדים. אופירה ולוינסון נכנסים לטלוויזיה של התקופה. שיחה ארוכה שואלת אם חליפה ועניבה עדיין מייצגות סמכות או שכבר הפכו לתחפושת רשמית שנשארה מעולם אחר.
יגאל נכנס עם רצף גדול של בומבות. ״חולי אהבה״ מתחילה להפוך לסדרה שהם באמת מושקעים בה: הם מנתחים דמויות, יחסים ומה צפוי לקרות במקום רק לזרוק המלצה. נוסטלגיית פלורנטין, Kid Video ו־Thunderbirds מופיעה בדרך. אדון פעמון חוזר ומגלה שוב שהוא מסוגל להיכנס לבית ולבצע שדרוגים שאיש לא ביקש — הפעם סביב ריצוף/קירור ותחזוקה שמיד יוצאת משליטה.