ספוטיפיי מתמללת, קומודור 64 וסונו שר צמד סולו

חיסול בכיר כוח רדואן ויסאם א־טוויל יושב ברקע, אבל הפרק מקבל זהות חזקה דרך טכנולוגיה וזיכרונות מחשוב. ספוטיפיי מתחילה להציג תמלולים אוטומטיים, והשניים מתעכבים על טעויות ASR, שמות שמתעוותים ומה קורה כשמכונה בטוחה שהבינה עברית. מכאן הם חוזרים לקומודור 64, לקוד BASIC שהודפס במגזינים ולתקופה שבה העתקת תוכנה הייתה עניין פיזי.

טייכר מספר שוב את הווידוי מהילדות: הוא גנב שבעה שקלים מהמאפרה של אביו כדי לקנות דיסקטים מועתקים — סיפור שמתחבר לחינוך הילדים לכסף ולזרחוביץ׳ שלא ידע לתת עודף כשהיה מוכר בשק״ם. מינוי אהרן ברק לבית הדין בהאג מוליד את ״קפה האג״. מגבון הגבר מגיע לתקוף אותם על כל מה שהוא מזהה כסאחי.

החלק היצירתי החשוב מגיע כשכלי AI מוזיקלי מייצר שירי ״צמד סולו״ מתוך משפטים כמו ״הלילה אורב בכל פינות העיר״ וקטעי טקסט שנולדו בתוכנית — שלב מוקדם ברצף שבו AI כבר אינו רק נושא שיחה אלא כלי יצירה בתוך העולם שלהם. הם מדברים גם על גלובוס הזהב ועל ״טריילר הוליוודי״ לדרך הקלה להפסיק לעשן של אלן קאר.

בסוף אזעקות קוטעות את השידור בזמן אמת; הם עוברים ל״לא תנצחו אותי״ של יהורם גאון ומבקשים מהמאזינים להיכנס למרחבים מוגנים.