יום הולדת חמש, AI לקולנוע ופנקס הקטן

יום הולדת חמש לבת הזקונים פותח את הפרק בבילוי בנמל בתוך מתחם משחקים שנראה קצת כמו קזינו לילדים, ומשם טייכר וזרחוביץ׳ חוזרים לזיכרון ישן מהנמל שבו אדם ניסה להתחיל איתם והבין מהר שכדאי לסגת. יום הולדת 70 לג׳ון טרבולטה שולח את טייכר לצפייה מחודשת ב״ספרות זולה״ ולהפרעה הקבועה שלו לבדוק בני כמה היו השחקנים בזמן הצילומים — טרבולטה, ברוס ויליס, הארווי קייטל וטרנטינו.

השיחה נפתחת לפודקאסטים על כתיבה, בהם A Typical Disgusting Display של כותבי Family Guy, ולווידוי המשותף שהחלק הכי פחות כיפי בכתיבה הוא עצם הכתיבה מול הדף הריק. כלי AI חדש שמייצר וידאו מטקסט גורם להם לדמיין עולם שבו כל אחד מזמין לעצמו סרט הוליוודי עם שחקנים, גילאים ועלילה לפי דרישה, או מתאר חלום ומקבל אותו בחזרה כסרט.

ויכוח סוער באולפן עוסק בשינה בחלל: האם בכלל יש משמעות ל״לשכב״ בלי כבידה, איך אסטרונאוטים נקשרים ואיזה שעון מנהל את היום שלהם. פבלו רוזנברג מתקשר כביכול לדבר על סדרה חדשה אבל מעדיף לעשות להם רוסט. עוגן ארכיוני חשוב הוא החזרה ל״פנקס הקטן״, הפרודיה הישנה שלהם עם ליאת הרלב; טייכר מספר שהשמיע לילדים קודם את המקור ואז את הפרודיה כדי להסביר מהי פרודיה.

שירותים נעולים בחנויות ובחניונים מובילים לשיחה על ההתאפקות והשפלת שכיבות הסמיכה. יגאל מביא בומבות, ובסוף נולד רעיון לסדרת Star Trek שמתמקדת דווקא באנשי התפעול של האנטרפרייז — מכבסה, מטבח, חשמלאים, ספקים ומחסן — בעוד זרחוביץ׳ מתחיל לפנטז על תנור פיצה וטאבון ביתי.