LaserDisc, עם אחד עם שיר אחד ואורי גבריאל

חורף, מחלה ועובש בבית מובילים לכפפות, חומרי ניקוי ולבוש תרמי, אבל הפרק מתפתח במהירות לנוסטלגיית טכנולוגיה וטלוויזיה. הפודקאסט על ההיסטוריה של Curb Your Enthusiasm גורם להם לדבר על הבחירה של לארי דיוויד וג׳ף גרלין לעבוד בלי דיאלוג כתוב ועל הקסם והסיכון באלתור.

LaserDisc מחזיר לטייכר סיפור צבאי נהדר: בחיל הרפואה הוא הציג לרמטכ״ל סינגפור מערכת לימוד אינטראקטיבית שבה סרטון פציעה קופץ לקטעים לפי תשובות החניך; המפקד הישראלי ביקש ממנו להוציא את הדיסק כדי ״להראות לסינגפורי איך זה נראה״, וטייכר קיבל מבט של אדם שמכירים לו טכנולוגיה שכבר מזמן אינה מרשימה אותו.

מכאן ל־DVD Zones, קודים שהפכו נגנים ל־zone free וטריקים ישנים בטלפונים ציבוריים. הם משמיעים ומפרקים את ״עם אחד עם שיר אחד״ כ־We Are the World הישראלי. זאקי הטכנאי קוטע רגע רציני, מתאר ארוחה הולכת ומתנפחת של עוף, סלמון, ספגטי, בשר, סיגרים וסלטים — ואז מתמוטט. Curb מחזיר אותם לעוזרות קוליות, והם שואלים למה Siri ו־Any.do אינן נעלבות כשמדברים אליהן בגסות ואינן מענישות משתמש.

פליקס והבומבות ממשיכים. אורי גבריאל מגיע סביב יום הקולנוע הישראלי ו״תמונות יפואיות״, ומציג לזרחוביץ׳ זהויות חדשות: ערן ידיים־מרגרינה וערן נדנדה, עם עוד מיתולוגיה יפואית שאין לה שום בסיס.