רן שריג, סיימון לבייב והמלך בת חוזר

הפרק נפתח במאזין שרץ חצי מרתון ובשיחה על ריצה, אימונים וספוטרים בחדר כושר. רן שריג חוזר עם עוד ״חוקי כתיבה״ — לכתוב בגוף שני נקבה, ביד שמאל, בלי נחמה, ואפילו להפוך רשימת קניות לטקסט טראגי. דפנה טלמון מוצאת את סרט הלימוד המקורי ״המלך בת״, עם ליטרים, הקטוליטרים ודצימטרים, והם חוזרים לילדות מול החינוכית.

התעטשות גורמת לכאב בצלע או בגב, ומשם עוברים לאנרגיה של טלי גוטליב, למנסור עבאס ולחרטה על כך שלא למדו ערבית. חנויות חומרי בניין, הביטוי ״קל וחומר״ ופירות קפואים לשייק נכנסים לשיחה, כמו גם מכוניות אוטונומיות וכלי רכב־רחפן עתידיים. סבתא שמחכה למטה שעה וארבעים ומריח השתן בחניונים הופכים לסיפורים אישיים קטנים אך זכירים.

הם חושדים שטיקטוק מסוגל לקרוא הבעות פנים דרך המצלמה, ונזכרים בתשאולים במעברי גבול בארה״ב. סיימון לבייב חוזר כביכול כדי להתחיל לחיות חיי אמת, אבל בתוך דקות משקר על בריכה, Shein, איקאה ומסוק. יש גם סקר על עיצוב מחדש של האסלה, שיחות על כרטיסיות ומסרוני שיווק, וגעגוע ל־Street View שבו אפשר למצוא במקרה אקסים או רגעים ישנים. ״פיצוחים״ ממשיך עם עוד פרסים ומחזק את מקומו כפורמט חוזר של התקופה.