זהו עוד יום חמישי טרי ולא רטרוספקטיבה. טייכר צרוד והם עוברים על תרופות סבתא, ואז חוזרים לפסילת אריה דרעי בבג״ץ, לאנשים שמגיעים לביתו ולנאומים ממוחזרים של לפיד. הם מזכירים את נאום ״מלחמת האזרחים״ של שאולי שצוטט בהקשרים ציבוריים ואת הנטייה של קושמרו לשלב שירי פופ בדיווח.
אייל ברקוביץ׳ מקבל פארודיה שבה הוא מנסה לזהות את ״גדי איזנקוט״ וממשיך לנחש איזנקוט גם אחרי שאומרים לו שזה לא הוא. חתולים מיוחמים, תספורת חדשה, המדבקות שעל פירות והשם האזרחי של סטטיק מובילים לשיחות קטנות יותר. הם נזכרים בגימיקים של אביב גפן ובאירועי רוק. בבית יש רטיבות, נזילה ודג יחיד שמישהו צריך לעשות לו בייביסיטר; רעש המשאבה דווקא מרגיע, אבל הפחד שהדג ימות אמיתי, וערן נזכר שפעם הרג בטעות עציץ של טייכר.
יש חומר מאחורי הקלעים על צילום ״ארץ נהדרת״ כשהם חולים, ועל מאגר ״אל תתקשרו אליי״ של המדינה. ג׳סינדה ארדרן מתפטרת מפני ש״נגמר לה הדלק במיכל״ והם מציעים לערן להגיש מועמדות לראשות ממשלת ניו זילנד. עוגן הפרק הוא ״הבולען״ פרק 7: מכונית נופלת לבולען ומחזירה את הרצי למשימה; קליה נחקרת בידי מודי מהאילומינטי, כולל דמי אולם של 500 שקל לצלחת; סטייט אופה בגט על מנוע שברולט ובטעות אופה בתוכו גם את הממבה השחורה, כך שהנחש נראה מת. העלילה מחזירה את הרצי לאחר שפרש ומכינה את השלב הבא בשדה התעופה.
היום בטייכר וזרחוביץ' ברקו, מגזין מאקו ופרק 7 של הבולען