בסוף ינואר הקורונה נכנסת לראשונה כחוט אקטואלי משמעותי בתוך שוחקים איתכם. אילנה טוענת ששירתה כ״טאלנטית במיל׳״, זוהר לבקוביץ׳ ממשיך להיות הכריש של כל רעיון, ודני סביצ׳ה ו־שז״ם חוזרים. סולימאן הרחב מסכם את הגראמי, וקפיטולניק מגיע עם רכב ״קינדר״ משנות החמישים. בתחרות המאזינים עולים סיפורים על מניפולציות שעושים לאחרים, ובסקר מתנהל ויכוח אם קירחים צריכים סכין גילוח נפרדת לראש ולפנים.
החלק האקטואלי הבולט הוא דיווחו של בראנו מיוקנעם, שנכנסת כמעט למצור בעקבות מסרק שהגיע מאלי־אקספרס ופנדה בשם טאו־טאו; מיד אחריו שפטל יוצא למתקפה כוללת על סין. זה עדיין לקט שבועי רגיל, אבל בדיעבד הוא מסמן את הרגע שבו הקורונה מפסיקה להיות ידיעה רחוקה ומתחילה להפוך לחומר מרכזי בתוכנית.
בראנו מתייחס לחבילה מסין כאיום לאומי של ממש, והפנדה טאו־טאו נכנסת לסיפור כחלק מאותה בהלה מוקדמת. שפטל, מצדו, הופך את סין כולה למושא למונולוג. במקביל, התוכנית עוד מתנהלת בשגרה מלאה: גראמי, מוזיקה, רכבי צי, דורית, סטנד־אפ ותחרות מאזינים. הניגוד הזה — הקורונה כבר נוכחת אבל עוד נתפסת כחומר קומי מן החוץ — הוא העוגן ההיסטורי של המהדורה.