רון ג׳רמי בקפוצ׳ינו, שטקר והחלקה על הקרח

הפרק נפתח בעדכון על חדר האשפה בבניין ובמחשבה שאולי מדובר בכלל בשתן אנושי, ואז עובר לילדים, יוטיוב וזמר במסכה. סולימאן הרחב מתלונן על סגירת עולם ההופעות ומציע הופעת חירום לא חוקית סביב מדורה. מות אילנה רובינא מוביל לשיחה קצרה על הכנת הספדים מראש. היידיש מתחילה להשתחל לדיבור עם הגיל, ילדים עושים קולות פטל, ואנשים עדיין עוצרים ברחוב לבקש הוראות נסיעה.

ציור בקצף הקפוצ׳ינו נראה בדיוק כמו רון ג׳רמי. טייכר מספר על ניסיון לאבחן כתמים בטלוויזיה באמצעות צילום המסך, ועל שואב אבק שהתקלקל אחרי שנשטף הפילטר והוחזר רטוב ונדרש תיקון יקר. שאלת היום בודקת אם קטע אינסטרומנטלי בתוך אלבום רוק הוא דבר רצוי, והשיחה מתרחבת לגרסאות לייב וסולואים ארוכים.

הם נזכרים בשירי ילדים שנשמעו אחרת, בשיעורי קראטה ובקוברה קאי. דורית מובילה מחאה למען חשופיות ומגיעה גם לתותח הפרסים. משם עוברים למקור המילים ג׳ורה ובלטה, להחלקה על הקרח ולרעיון של באולינג על קרח. ערן לביא עם לא גומר את החודש מחזיר זיכרונות של קופת מטבעות ושל רעיון הילדות לגנוב מערכונים מהגשש כשכולם ישכחו אותם.

הסרט Yesterday והאירוויזיון של ויל פארל מקבלים ביקורת, ולבסוף חוזרים לתשדיר החשמל הישן שטקר ולדובי דוברמן, עם הבטחה להשמיע פארודיה ישנה בלקט. שירים שהשז״ם לא מזהה חותמת.