האסדה 51, כיתה א׳ הדיגיטלית ודורית בעיר אדומה

החום הכבד והעיר האדומה מלווים את הפרק. דורית מגיעה ממושב הגבות שכבר נכנס לרשימת האזורים הבעייתיים וממשיכה להיכשל בתותח הפרסים. פרסי הנוער של ישראל בידור, עם קטגוריות טיקטוק וגיימינג, גורמים לשון ורון להבין שוב עד כמה התרחקו מהדור הצעיר. כיתה א׳ של נועם הופכת לדיגיטלית בצורה מתישה: אתרים, סיסמאות, שיעורי בית אונליין, הורים שלא מצליחים להיכנס למערכות ונוסטלגיה למחברת הפשוטה.

ערן נזכר בהערה מהגננת בילדות שלפיה ״משהו במוח שלו עוד לא נסגר״, וצוחק שאולי זה מעולם לא נסגר. לאה קניג ורחוב על שמה בגבעתיים מובילים לנוסטלגיה לעיר ולסביח עובד. פאפה מסכם את העוצר הלילי בערים אדומות, ההופעה של עדן בן זקן, ג׳וקוביץ׳ והחום. המצעד העברי השנתי ופרס החניה ממשיכים להתקרב.

אחרי הדחייה בגלל הצרידות סוף סוף עולה פרק 51 של האסדה: סטייט, שחזר ל־2015 אחרי חלום העתיד של פרק 50, מגלה שהוא זוכר מראש אירועים שיקרו לאורך הסדרה — האסלה שתתקלקל, הטיל, המוות החוזר של הרצי ואפילו מותו העתידי של אסקובן. אסקובן נבהל ועוזב. סטייט מחליט שהדרך לחזור לעתיד היא לשחזר את המערבולת בבריכת האסדה; הוא והרצי מסובבים את המים עד שהמערבולת נפתחת, וסטייט נעלם לתוכה בקריאה ״נתראה בעתיד״. זהו פרק meta חשוב שמחבר את reset של פרק 50 חזרה לקו העתיד.