יום חמישי חריג וחשוב לסיווג: המגישים אומרים במפורש שזו תוכנית טרייה ולא קרן המצוינות. הפתיחה יוצאת משני מראות ברחוב — אדם שאוכל דגני בוקר מתוך קערה בזמן שהוא עומד ברמזור ואמא שמעשנת ליד ילדי בית ספר — וממשיכה לסדרה על עמוס עוז ולחומרים ארכיוניים סביבו. מדברים בהרחבה על נורם מקדונלד אחרי מותו, על סגנון הקומדיה שלו ועל קטעים אהובים, וגם על תשלום עבור נפח אחסון ב־Gmail.
רם גדרון מגיע ל״דיסקו זון״ עם עוד עולם מוזיקלי מומצא. ציצווה חוזר עם ״גלידת לולב״ ומספר שהסוכה עדיין לא פורקה, ויש שיחות על מסעדות, נקניקיות נוסטלגיות, סטנגה/עמוד ריקוד וזיכרונות אמריקאיים. הסקר שואל אם כשכואב מאוד צועקים גם כשנמצאים לבד, ורוב המצביעים אומרים שכן.
לאורך הפרק מתחילים לקדם את יום השידורים החי ממשרדי Rapyd ב־5 באוקטובר. זהו פרק רגיל מרובה נושאים — לא לקט של יום חמישי. יש גם דיונים על אחסון מזון ב״מקום קריר ומוצל״, זיכרונות של נקניקיות ומוצרים ישנים ושאלות קטנות על הרגלים יומיומיים. דווקא בגלל יום חמישי, ההצהרה המפורשת שזה שידור טרי חשובה כאן כחלק מזהות הפרק.