ציצווה מגיע לקראת יום כיפור כדי לבקש סליחה, אבל רשימת הנפגעים שלו רק מסתבכת: הוא מספר על השיננית שהחמיץ אצלה תור ואז ניסה לפרוץ אליה הביתה דרך חלון, ארובה וכיור, וגם מבקש סליחה מ״אחיו״ מרגי סביב נועה קירל. טייכר וזרחוביץ׳ מדברים על דאבל־פארקינג ערב חג, על פקח שבמקום לתת דו״ח הסתפק בברכת שנה טובה ועל הזיכרון של דיווחים מומצאים על רכבים בשכונה.
הסקר היומי עוסק בשאלה אם משאירים את המצקת בתוך סיר המרק במקרר, ורוב המצביעים מתנגדים. רם גדרון מגיע ל״דיסקו זון״ שלפני יום כיפור עם שמות שירים ויוצרים מומצאים, והדיון ממשיך לסרט על הבי־ג׳יז, לשריפת תקליטי הדיסקו בארצות הברית ב־1979, ל־ABBA, אייס אוף בייס ורוג׳ר ווטרס.
יש עוד סבב של פדיחות ספורט ודורית חוזרת לטריוויה. לאורך התוכנית נשמרת אווירת ערב החג — סליחות, עצבים בכביש, נוסטלגיית דיסקו והפינות הקבועות — בלי להפוך את כל הפרק לספיישל חג רשמי. תחרות פדיחות הספורט מוסיפה סיפורי נפילות ואימונים, והטריוויה של דורית מחזירה את הקצב הקבוע של התוכנית.
מעבר לסליחות, זהו פרק שבו שאלות ביתיות קטנות — חניה, מרק ומצקת — יושבות לצד היסטוריית הדיסקו והבי־ג׳יז, ולכן כולן נשמרות כעוגני חיפוש.