פתיחת הלימודים, רונה ואיגור והחזרה הגנרלית לגג

יום לפני פתיחת שנת הלימודים, ההורים אוספים ערכות אנטיגן ומנסים להבין מתי ואיך לדגום את הילדים; שרון מתאר את האיסוף כעסקת סמים בגינה ואת החרדה מלהכניס את המטוש נכון. סולימאן הרחב מגיע כמורה חדש למוזיקה ומבטיח להתחיל ללמד בלי קשר למה שיחליטו על פתיחת בתי הספר. השיחה סביב חוגים מחזירה לילדות: חוג אלקטרוניקה, קראטה וכדורגל עם אברהם גרנט, ילדים שלא רצו קייטנות, מגרשי כדורסל בלי רשתות וחולצות רשת וחולצות בטן של שנות השמונים.

בעקבות חנן בן ארי וקוונטין טרנטינו מדברים על פליטות פה מול אדם שאתה מעריץ ועל איך ספרות זולה וכלבי אשמורת היו נשמעים בעברית. רונה הפסיכולוגית ממציאה לשרון ילדות של כריכי סרדינים, איגור השרת, בושה במלתחות ופופיק שנחתך בלידה בידי דוד ויקטור. בתחרות סיפורי הנגינה ילד מזיז את שעון הפסנתר כדי לקצר שיעורים, ומאזין אחר מקבל רק את פיית החצוצרה בלי החצוצרה.

סיפור אישי נוסף מתחיל באובדן מפתחות הרכב לפני חופשת הקרוואן, ממשיך בנבירה בפח מלא חיתולים ומסתיים כשהמפתחות נמצאים מתחת למכסה הצידנית. עמי מתקשר ומציע עשרות זהויות אבסורדיות עד שאי אפשר להבין מיהו, והטור על אפגניסטן נקטע שוב. בסקר שואלים אם צריך לשטוף כוס ששימשה להשקיית עציץ.

לאורך כל הפרק נערכות מדידות וחזרות לקראת שידור 25 שנה לרדיו תל אביב ב־1 בספטמבר, עם האסדה בפרק חי מגג העירייה.