סופת כרמל היא המסגרת החדשותית והקומית של הפרק. פליקס וילנסקי מפרגן לחברות ניקיון לקראת מזג האוויר, וציצווה מתעקש לקרוא לסופה ״כרמית״ ואף מנסה למכור מי גשם ומזכרות מהסערה. הסקר שואל אם אחרי שמעלים תרחיש רע בשיחה חייבים מיד לומר ״חס וחלילה״, ומכאן נפתח דיון באמונות טפלות, מילים שמגינות כביכול מפני מזל רע וההרגל לתקן את עצמנו.
סיפורי ״מה מצאתם מתחת למזרן״ ממשיכים עם נחשים, שיער שנשמר מילדות וחפצים שאנשים שכחו שקיימים. ניסיון לאתר את אבי בטלהיים מחזיר את ״אכפת לי״ ואת הסלנג והטלוויזיה של שנות התשעים. רעיון חדש מתפתח לאורך התוכנית: להקים בחו״ל תוכנית רדיו ״תאומה״ לשון ורון, כמו ערים תאומות או בתי ספר תאומים, ולתת לצוות זר לעשות גרסה מקומית של אותו פורמט.
אילנה מגיעה בעקבות מכירת קטלוג השירים של ברוס ספרינגסטין ומחליטה שגם היא רוצה למכור את כל הקטלוג שלה — ל־Tower Records, בסכום מגוחך — תוך שהיא טוענת לקשרים ישנים עם החברה. הפרק משלב סערה ממשית, נוסטלגיה ורעיונות דמויות בלי להיות לקט.
היום בטייכר וזרחוביץ' פליקס וילנסקי, בני ציצווה והזמרת אילנה