שייקה אורן חוזר, הפעם סביב גיל 126–127, עם עוד סדרת עצות מופרכות לאריכות ימים והמשך הקו על ציפורים. האולימפיאדה כבר מתקרבת, ובין שיחות על קלוריות וממתקי ילדות כמו טורטית, במבה וארטיק לוקס עולה חומר ארכיוני יוצא דופן על תחנת הטלוויזיה הפיראטית אודליה: הלוגו עם העין, ניסיונות לאתר שידורים, התפקיד של אביו של שרון בצד הרגולטורי/איתור המשדרים, ההחלטה המשפטית שעצרה שיבושים, אנטנות וקליטה מירדן, מצרים וקפריסין, תחנה אוונגליסטית ומשחקי טלוויזיה מוקדמים.
בסקר שואלים אם מי שהביא קינוח לארוחה רשאי לקחת הביתה את מה שנשאר ממנו. סיפור אישי מפורט נוסף הוא חלום שבו נתניהו מופיע ליד מירוץ אופניים מתחת לבית הישן, עם שיער כהה, יחס חברי ומאבטח שגורם לפציעה; החלום מתואר לפרטי פרטים ולכן הוא עוגן חיפוש בפני עצמו. יש גם שיחה הורית על הרגע שבו מזהים אצל הילדים תכונות לא נעימות של עצמך, כולל זיכרון ילדות שבו נאמר דבר גס לילדה כדי להרשים חברים ואחיה הגיע להתעמת.
טיול לרמת הנדיב ושיחות על טמפרטורת מים משלימים את היום, אבל הסיפור המשפחתי הדרמטי הוא חיתוך גיד ביד בזמן ניסיון להפריד המבורגרים טבעוניים קפואים בסכין שף, שהוביל לשבוע בבית חולים. הפרק מסיים גם בנוסטלגיה לקריקטורות, טלוויזיה ורועי לוי.