סולימאן, בני ברמן ומסיבת הסיום

סולימאן הרחב פותח בדיון על חזרת המסכות ועל עולם התרבות: מבחינתו ההופעות חזרו כל כך חזק שהוא נותן כמה מופעים במקביל, ובמסכה גם לא תמיד רואים אם הוא בכלל מזיז את השפתיים. הוא מכריז על מופע ״שירי סגרים״ עם אורחים מומצאים. שרון מספר על פציעת האצבע של לירון ועל שעות בבית החולים שבהן הרגיש שהוא צריך להוכיח לצוות שהוא לא זה שפגע בה; משם מגיע גם סיפור אישי שלו על תפיסת מחבת לוהטת ביד מיד אחרי שסיים לבשל.

סקר היום עוסק בשאלה מורבידית אך מאוד יומיומית: האם למחוק מאנשי הקשר בטלפון אדם שנפטר. שרון נזכר בשיחה שקיבל פעם ממספרו של בני ברמן אחרי מותו, לפני שהתברר שהמספר הועבר לאדם אחר, והם דנים גם באדם שנפטר אך נשאר בקבוצת וואטסאפ. ממשיכים באמונות טפלות של אוהדי כדורגל ובניחושי היורו.

חזרות רועשות למסיבת סיום בבית ספר מובילות לזיכרון מכיתה ו׳: שירי, הילדה ששרון חשב שהיא חברה שלו אף שהיא כנראה כלל לא ידעה, והרגע על הבמה שבו ניסה ליצור סצנה רומנטית והיא רק שאלה ״מה?״. עמי מתקשר שוב עם רצף זהויות מופרכות, ובסוף מתקבלות תוצאות הסקר על מחיקת אנשי קשר.