הזהב של ארטיום, דורית והדג במרכז השולחן

הפרק נפתח בקורונה, בידודים ובוויכוח על הטענות שמקשרות כל אירוע רפואי לחיסון, כולל הדיון סביב מותו של רוני דניאל. מהר מאוד עוברים לאירוע הגדול של היום: מדליית הזהב של ארטיום דולגופיאט בהתעמלות קרקע, ההתרגשות מהתרגיל ומהתקווה בטקס, והשוואה לחנה מיננקו ולשיא העולם בקפיצה המשולשת.

יאיר מגיע עם פרס היאצקר — אוסקר פיקטיבי של סרטי סטודנטים — ומונה סרטים עם שמות כמו סובארו פשע, הכרמלית שלי ותפקידים שנפלו בעריכה. סיפור אישי ארוך נולד מארוחה אצל סוכן הביטוח: שרון אוכל מלפפונים ישירות מפלטת הירקות המרכזית, מעביר חלק מהאוכל לצלחת אבל מורח גם חציל על הלחם; לירון טוענת שזה מביך ושאף אחד אחר לא אכל כי הוא טימא את הפלטה.

הוויכוח ממשיך עם חברות ומחזיר לזיכרון ילדות בג׳רזי, שבו אביו לקח לעצמו את הדג הגדול שהונח במרכז השולחן אצל קרובת משפחה ניצולת שואה ונוצר ויכוח משפחתי שלם. בתחרות סיפורי המוסך נאור מספר שגנבו לו ממיר קטליטי, קיבל רכב חלופי — וגם ממנו נגנב ממיר קטליטי למחרת; הסיפור זוכה.

דורית חוזרת לטריוויה, מסתבכת באתי אלון, צביקה הדר, טנא, המבצר ולחם, ומפתחת שוב תשובות אסוציאטיביות. בהמשך מתגלה כספת ישנה מוסתרת ברצפה בבית, מה שמוביל לפנטזיות על מטמון ופיצוץ מבוקר. הסקר שואל אם להתקשר מיוזמתך לשירות לקוחות רק כדי לפרגן. ציצווה מגיע לבוש כאילו זכה במדליה וטוען שהוא חבר בנבחרת הג׳ודו, מזלזל בהתעמלות מכשירים ונוסע כביכול לפוקושימה לאסוף אטומים. בסיום ממליצים על העונה החדשה של בואו לאכול איתי.